הלנה ו/או העסקת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים)
תופעת השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) בישראל מתייחסת לאנשים הנמצאים בארץ ללא אישור חוקי – בין אם נכנסו ללא היתר ובין אם נכנסו כדין אך שהותם התארכה מעבר למותר. על מנת להתמודד עם סיכון ביטחוני ופגיעה בסדר הציבורי הכרוכים בכך, חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, אוסר לסייע לשב"חים באמצעות הלנה (אירוח למגורים) או העסקה שלהם.
במאמר זה אסקור בהרחבה מהן עבירות הלנת והעסקת שב"חים, כמו גם אסקור את העבירה של הסעת שב"חים. בנוסף, במאמר זה אביא דוגמאות נפוצות למקרים אלה, אפרט את העונשים הקבועים לעבירות אלו, אפרט את תפקידו החשוב של עורך דין פלילי במקרים אלו, וכן אסביר כיצד מתנהלת חקירת המשטרה בתיקים הללו. ככל שהנכם חשודים או נאשמים בעבירות שב"חים, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום, שכן ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת של עורך דין פלילי מנוסה, עשויה להפוך את הקערה על פיה לטובת החשוד.
משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי.
הלנת שב"ח
הגדרת העבירה: הלנת שוהה בלתי חוקי היא עבירה פלילית שבה אדם מספק מקום לינה לאדם השוהה בישראל שלא כדין. החוק מנוסח באופן רחב: האיסור על הלנה חל בין בתמורה ובין ללא תמורה, והוא חל גם אם השוהה הבלתי חוקי נכנס מלכתחילה לישראל באופן חוקי אך היתר השהייה שלו פג . במילים אחרות, הן מי שמארח בביתו או בנכס שבבעלותו שב"ח שהסתנן לארץ ללא מעבר גבול, והן מי שמאפשר לזר שנכנס כחוק (למשל עם אשרת תייר) להישאר ללון לאחר שפגה אשרתו – כולם עוברים על איסור הלנה שלא כדין. בנוסף, החוק קובע כי גם סיוע עקיף במציאת מקום לינה לשב"ח מהווה חלק מהעבירה: למשל, תיווך או עזרה בארגון מקום לינה עבור שוהה בלתי חוקי ייחשבו להלנה אסורה . חשוב להדגיש שהעבירה דורשת מודעות למעמדו הבלתי חוקי של השוהה – אדם שסיפק לינה מבלי לדעת או לחשוד שהאדם הוא שב"ח עשוי לטעון לחפות אם פעל בתום לב סביר.
דוגמאות נפוצות: במציאות הישראלית, מקרים של הלנת שב"חים מתרחשים למשל כאשר מעסיק מספק לעובד זר ללא אישורים מקום לינה באתר הבנייה או במשק החקלאי שלו, או כאשר אדם משכיר דירה לפלסטינים או לזרים ללא אשרה. גם אירוח זמני של קרוב משפחה, מכר או עובד ביודעין שאין לו היתר שהייה – כגון לאפשר לו ללון בביתך בלילה – נחשב הלנת שב"ח אסורה. כך למשל, בעל עסק עלול להלין פועל בניין פלסטיני בשטח האתר כדי לחסוך בעלויות דיור, או אדם פרטי עשוי לארח מכר מבלי לדווח לרשויות על מעמדו. כל אחד ממעשים אלה נכנס תחת הגדרת ההלנה הלא חוקית על פי החוק.
השלכות והסיכון הטמון בהלנה: רשויות האכיפה מתייחסות בחומרה לעבירת הלנה של שוהים בלתי חוקיים. משטרת ישראל וכוחות הביטחון אף מקיימים מבצעים יזומים לאיתור שב"חים ולכידת אלו המארחים אותם.
אכיפת עבירות ההלנה (כמו גם העסקה, עליה נפרט בהמשך) היא מוגברת עקב הסיכון הביטחוני הפוטנציאלי הכרוך בהן . החשש הוא ששוהה בלתי חוקי עלול להיות מעורב בפעילות פלילית או אף טרור, או ששימשו כ-“עיניים” לגורמי טרור. לכן החוק והמשטרה רואים במליני שב"חים גורם מסייע המסכן את הציבור.
השלכות מידיות למי שנתפס בהלנת שב"ח הן לרוב פתיחה בחקירה פלילית, ועלולות לכלול מעצר, חקירה תחת אזהרה ואף הגשת כתב אישום, כפי שיוסבר בפרקים הבאים. במישור החוקי טהור, מדובר בעבירה שהעונשים הקבועים בצידה כבדים, ובתי המשפט הצהירו לא פעם שיש לנקוט בענישה מרתיעה של ממש כלפי אלו שמלינים שוהים בלתי חוקיים.
העסקת שב"ח
הגדרת האיסור על העסקה: לצד איסור הלנה, חוק הכניסה לישראל אוסר במפורש גם להעסיק שוהה בלתי חוקי. סעיף החוק קובע כי מעסיק המעסיק עובד שהוא שוהה זר שאינו רשאי לעבוד בישראל עובר עבירה, וכן שעבירה זו חלה גם על מתווך כוח אדם שקישר בין שב"ח לבין מעסיק,כלומר, לא רק המעסיק הישיר נושא באחריות פלילית, אלא גם מי שסייע בהשמה או בתיווך העבודה ביודעו שמדובר בעובד ללא אישורים.
תחומי העסקה נפוצים: בישראל, שב"חים מועסקים שלא כדין בעיקר בענפי עבודה עתירי כוח אדם ושכר נמוך. התחום הבולט ביותר הוא ענף הבניין – לא מעט אתרי בנייה נתפסו מעסיקים פועלים פלסטינים ללא אישור, בשל המחסור בעובדים ויוקר העבודה החוקית. גם חקלאות היא ענף נפוץ להעסקת עובדים מהשטחים בלי אישורים, וכן תחזוקה וניקיון, מסעדנות ועבודות כלליות אחרות. מעסיקים מסוימים מעדיפים שב"חים כי שכרם נמוך יותר והם מוכנים לעבוד בתנאים קשים ללא זכויות סוציאליות. עם זאת, הבחירה להעסיק עובד ללא היתר חושפת את המעסיק לאחריות פלילית כבדה. ראוי לציין שהסיכון אינו רק תיאורטי: היו מקרים שבהם שב"ח שהועסק בעסק בישראל ניצל את נוכחותו לביצוע פיגוע. לדוגמה, באפריל 2024 אירע פיגוע דקירה בגן יבנה שבוצע על-ידי שוהה בלתי חוקי מהשומרון, אשר עבד קודם לכן באחת מרשתות השיווק באזור ללא אישור. מקרה קיצוני זה ממחיש את הסיבה שהרשויות מבקשות למנוע תופעת העסקת שב"חים – גם כאשר רוב העובדים הבלתי חוקיים מגיעים אך ורק למטרות פרנסה, עצם היותם בלתי מתועדים ומחוץ לפיקוח יוצר פרצה ביטחונית.
העונש על הסעה, הלנה או העסקת שב"חים
חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מגדיר וקובע עונשים חמורים למי שהורשע בביצוע של הסעה, הלנה או העסקת שוהים בלתי חוקיים. להלן עיקר הסעיפים:
הסעת שוהים בלתי חוקיים:
12א. (ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו – מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);
(1א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(א) נעשה שינוי ברכב, לרבות הוספת תוספת או התקנת מיתקן, או נעשתה פעולה אחרת, והכול במטרה להסתיר את התושב הזר השוהה בישראל שלא כדין;
(ב) הוסעו ברכב שלושה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;
(ג) ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים, כאמור בסעיף קטן (ג6);
(2) הוראות פסקאות (1) ו-(1א) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו
שירות; לעניין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה;
הלנה או העסקה של שוהים בלתי חוקיים:
12ב2. (א) על אף האמור בכל חיקוק, אלה דינם מאסר ארבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1) מי שמעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או מסייע בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, והכול בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו;
(2) מעביד המעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין על ידי אחר המועסק על ידו או מטעמו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
הלנה והעסקה של שב"חים בנסיבות מחמירות:
12ב3. (א) נעברה עבירה לפי סעיף 12ב2(א) באחת מהנסיבות המנויות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) הלנה או העסקה כאמור בסעיף 12ב2(א), של שני תושבים זרים או יותר;
(2) הלנה או העסקה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א), למשך יומיים רצופים או יותר;
(3) הלנה של תושב זר כאמור בסעיף 12ב2(א) במטרה להעסיקו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף זה.
עונש מינימום בעבירות של הסעה, הלנה או העסקת שב"חים:
12ה. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 12א(ג), (ג5) או (ג6), 12ב2 או 12ב3, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027).
עורך דין פלילי בעבירות הסעה, הלנה או העסקת שב"חים
כאשר אדם נחשד או נאשם בעבירות של הלנת או העסקת שוהים בלתי חוקיים חשוב מאוד להסתייע בעורך דין פלילי בעל ניסיון בתחום. מעורבות של עורך דין כבר בשלבים הראשונים יכולה להשפיע משמעותית על תוצאות ההליך. להלן דרכי הסיוע העיקריות של עורך דין פלילי במקרים אלו:
- ייעוץ לפני ובמהלך החקירה :לפני שהחשוד מוסר את גרסתו במשטרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה. עורך דין הבקיא התחום יוכל להסביר לחשוד את זכויותיו (כגון זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין) ולייעץ לו כיצד לענות על שאלות החוקרים בצורה שתגן על האינטרסים שלו. ניסיון העבר מלמד שייעוץ עם עורך דין פלילי מנוסה הבקיא ברזי המשפט הינו חיונית ביותר לפני החקירה, ועשוי להוביל לסגירת תיק החקירה ו/או למנוע הגשת כתב אישום, במקרים המתאימים. כך למשל, עורך הדין ינחה את החשוד אילו פרטים למסור ואילו עדיף שלא, וכיצד להדגיש אם פעל ללא כוונה פלילית (כגון מקרה בו האמין בתום לב שלעובד יש אישור עבודה). ייעוץ נכון ימנע מהחשוד מלפלוט אמירות מפלילות מיותרות מתוך לחץ או בלבול.
- ליווי בהליכי המעצר והשחרור: במקרים רבים, חשודים בהעסקה או בהלנה של שב"ח נעצרים מיד עם גילוי העבירה. עורך דין פלילי יכול להתערב ולשכנע את בית המשפט לשחרר את החשוד. עורך דין מיומן ידע לטעון שאין מסוכנות מיוחדת מחשוד ספציפי זה (למשל אם מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, או במקרה חד-פעמי), וכך למנוע מעצר ממושך מאחורי סורגים בזמן שהחקירה נמשכת. להרחבה בנושא ראו ערך: שחרור ממעצר ו/או עורך דין מעצרים.
- ניהול ההגנה בהליך הפלילי: אם וכאשר מוגש כתב אישום, תפקיד הסנגור הפלילי הוא לנתח את חומר הראיות ולהכין קו הגנה מיטבי. בעבירות הלנה והעסקה, לעיתים קו ההגנה יתבסס על הטענה שהנאשם לא ידע שהאדם היה שוהה בלתי חוקי. עורך הדין יכול לנסות להוכיח פער בראיות התביעה לגבי הידיעה – למשל, אם הנאשם כן בדק תעודה מזויפת שהוצגה לו ולכן היה סבור שהכול כשורה. בנוסף, עורך הדין יבחן האם המשטרה פעלה כשורה במהלך החקירה: האם הודיעו לחשוד על זכויותיו כדין, האם לא הופעלו אמצעי לחץ בלתי חוקיים, והאם הראיות נגדו הושגו באופן חוקי. במידת הצורך, הסניגור יעלה טענות מקדמיות ל- ביטול כתב אישום (לדוגמה, מחמת הגנה מן הצדק אם התקיימה אכיפה בררנית). לרוב, במקרים כאלה ינסה עורך הדין גם להגיע ל- הסדר טיעון מקל עם התביעה.
לסיכום, עורך דין פלילי מהווה קו הגנה מרכזי עבור מי שנקלע לחקירה או אישום בגין הסעה, הלנה או העסקת שוהה בלתי חוקי. התמיכה המשפטית כמו גם ייעוץ עם עורך דין פלילי | ייעוץ לפני חקירה באופן מקצועי מבטיחים שמירה על זכויות החשוד והתמודדות יעילה מול הרשויות – מה שיכול לעשות את ההבדל בין זיכוי או ענישה מינורית, לבין הרשעה בעונש חמור.
חקירת משטרה בעבירות הסעה, הלנה או העסקת שב"חים
כאשר מתעורר חשד לעבירת הלנה או העסקת שוהה בלתי חוקי, נפתחת חקירה משטרתית שמטרתה לברר את העובדות ולהביא לאכיפת החוק. להלן תיאור האופן שבו מתנהלת חקירה כזו, ומהן זכויותיו של חשוד וכדאי לדעת בשלב זה:
התפתחות החקירה ואופן ניהולה: ברוב המקרים, חקירה מתחילה עם תפיסת השב"ח עצמו. כוחות משטרה, מג"ב או רשות האוכלוסין וההגירה מבצעים פשיטות וביקורות פתע באתרי בנייה, בבתי עסק, במחסומים ובנקודות גבול – במטרה לאתר שוהים בלתי חוקיים. כאשר נתפס אדם ללא אישורי שהייה או עבודה, הוא נחקר ומוסר מידע על הגורמים שסייעו לו : מי הסיע אותו, היכן לנו, ומי העסיק אותו וכו'. מידע זה מוביל את המשטרה לחשודים בעבירות הלנה או העסקה (וכן הסעה, אם רלוונטי). לעיתים החקירה תתחיל אף ללא תפיסת השב"ח, למשל בעקבות מידע מודיעיני על מעסיק המעסיק עובדים ללא אשרות, או דיווח אזרחים על דירה החשודה כמסתור לשב"חים.
ברגע שיש בידי המשטרה חשד סביר נגד אדם מסוים, היא רשאית לזמן אותו לחקירה באזהרה או לבצע מעצר. חקירה תחת אזהרה פירושה שהנחקר מוגדר כחשוד ומודיעים לו בתחילת החקירה על כך שהוא מוזהר לומר את האמת ושכל מה שיאמר עלול לשמש נגדו. במקרים חמורים או כאשר קיים חשש שהחשוד ינסה לשבש חקירה (למשל להסתיר שב"חים נוספים או לתאם גרסאות עם אחרים) – המשטרה תעצור אותו מיד עם החשיפה. במקרה של מעצר, החשוד מובא לתחנת המשטרה, נלקחות ממנו טביעות אצבע ופרטים מזהים, והוא יוחזק בתא מעצר עד הבאתו בפני שופט במידת הצורך. עם זאת, בעבירות הלנה ו/או העסקה שכיחות, לא תמיד יבצעו מעצר מיידי – לעיתים יסתפקו בזימון לחקירה ללא מעצר, במיוחד אם החשוד משתף פעולה ומגיע מרצונו.
זכויות החשוד בחקירה : לכל חשוד בעבירה פלילית בישראל שמורות מספר זכויות יסוד במהלך החקירה, בניהן: זכות ההיוועצות בעורך דין – לכל חשוד יש זכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה ובכל שלב שלה. מומלץ תמיד לממש זכות זו (כפי שפורט לעיל), והחוקרים חייבים לאפשר זאת בפרק זמן סביר. זכות נוספת שישנה לחשוד זו זכות השתיקה – החוקרים יודיעו לחשוד שיש לו את הזכות לשתוק בחקירה. מימוש זכות השתיקה צריכה להיעשות באופן מושכל. לפי הדין הישראלי, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות נגד החשוד אם התיק יגיע לבית משפט.
מהלך החקירה – מה צפוי לחשוד: חוקר המשטרה ישאל את החשוד שאלות מפורטות לגבי המעשה המיוחס לו. אם מדובר בהלנת שב"ח – ייתכן שישאלו אותו מתי ואיך הכיר את השוהה הבלתי חוקי, כמה זמן אותו אדם לנו אצלו, האם קיבל ממנו תשלום, והאם ידע שאין לו אישורי שהייה. בחקירת מעסיק חשוד – יישאל על נסיבות העסקת העובד: האם בדק את המסמכים שלו, מי הפנה אליו את העובד, כמה זמן העסיקו וכדומה. לעיתים החוקרים יציגו לחשוד ראיות שנאספו – לדוגמה, תמונות של השב"ח בביתו, תלושי שכר, או הודאות של השב"ח עצמו שקושר את החשוד. במהלך החקירה, החוקר יתעד את השאלות והתשובות בכתב (או הקלטה), ולאחר מכן יבקש מהנחקר לחתום על ההודעה. יש לקרוא בעיון את ההודעה הכתובה לפני החתימה, ולוודא שהיא משקפת נאמנה את הדברים שנאמרו. אם יש אי-דיוקים, יש לבקש לתקן לפני חתימה. לנחקר שמורה הזכות לסרב לחתום, אך עליו לציין את הסיבות לסירוב (למשל: "הדברים לא נרשמו כמו שאמרתי"). להרחבה בנושא של איך להתנהג בחקירה, ראו ערך: "כללי התנהגות בחקירה פלילית".
מה כדאי לחשוד לדעת ולעשות:
- מימוש הזכויות באופן מושכל: כדאי לזכור שאף שאתה חשוד, יש לך זכויות – השתמש בהן. בקש לדבר עם עורך דין בהקדם, ואל תחשוש לומר לחוקר שאתה מעדיף לא להשיב על שאלה בטרם ייעוץ משפטי. יחד עם זאת, הימנע מלשקר בחקירה – אם בחרת לענות, אמור אמת. שקרים יתגלו ברוב המקרים ויפגעו באמינותך. אם אינך זוכר פרט מסוים, עדיף לומר "לא זוכר" מאשר לנחש תשובה.
- איסוף ותיעוד ראיות מזכות: במקביל לחקירת המשטרה, חשוד נבון (ובעיקר סנגורו) יתחיל לאסוף כל חומר היכול לתמוך בגרסתו. למשל, אם אתה טוען שבדקת ת.ז. של העובד ושהוא הציג עצמו כחוקי – נסה לאתר העתק של התעודה או עדים שראו אותו מציג לך מסמך. אם אתה טוען שהשוהה הבלתי חוקי הסתנן לביתך בלי ידיעתך – הצג ראיות (כגון מצלמות אבטחה, אם יש). כל פיסת מידע כזו יכולה לסייע לשכנע את הרשויות שמדובר בטעות או לכל הפחות להפחית את חומרת המעשה מבחינתך.
- שמירה על קור רוח ושיתוף פעולה זהיר: החקירה יכולה להיות מלחיצה, אך חשוב להשתדל לשמור על רוגע. אל תתפרץ על החוקרים ואל תנסה "להתחכם". שתף פעולה במידה סבירה – מסור פרטים מזהים, פרטי רקע – אך התייעץ משפטית לפני מתן תשובות מהותיות על העבירה. זכור שהחוקר מתעד הכול. אפילו אמירה צדדית כמו "כולם מעסיקים שב"חים, למה דווקא אותי תופסים?" עלולה לשמש נגדך כהודאה עקיפה. לכן, חשוב לחשוב לפני שמדברים.
- פנייה לעורך דין פלילי בדחיפות: כפי שהומלץ, אל תחכה. בכל שלב – גם אם שחררו אותך הביתה בחשד להעסקת שב"ח ללא מעצר – פנה מיד לעורך דין פלילי. עורך הדין יכול ליצור קשר עם היחידה החוקרת או התביעה, לברר את מצב התיק, ולעיתים אף למנוע הסלמה (לדוגמה, להציג לתביעה ראיות מזכות טרם קבלת החלטה ולהביא לסגירת התיק). גם אם קיבלת זימון לבית משפט, פנה לסיוע משפטי ללא דיחוי.
כפי שניתן לראות, חקירת משטרה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקת שב"חים, היא הליך רציני שעלול להוביל להעמדה לדין ולענישה כבדה. עם זאת, לחשוד עומדות זכויות וכלים להגן על עצמו. ידיעת הזכויות, התנהלות זהירה ומושכלת, וליווי מאת עורך דין פלילי מנוסה – כל אלה יכולים להשפיע לטובה על תוצאות החקירה, ולהעלות באופן משמעותי את הסיכוי לסגירת תיק החקירה ו/או לביטול כתב האישום, במקרים המתאימים.
חדודים או נאשמים בביצוע עבירה פלילית? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. המשרד פועל בזמינות של 24/7 בכל רחבי הארץ. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות!