שימוע לפני הגשת כתב אישום

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי קובע שבעבירות מסוג פשע יש לחשוד זכות לשימוע פלילי בטרם יוחלט אם להגיש או לא להגיש נגדו כתב אישום. 

ככלל, כאשר התביעה מקבלת את חומרי החקירה מהמשטרה (בעבירת פשע) היא מחויבת לשלוח לחשוד הודעה על כך (מכתב יידוע ראשון). בהמשך וככל שהתביעה שוקלת להגיש כתב אישום, היא מחויבת לשלוח לחשוד מכתב יידוע שני (זכות לשימוע) שאומר שלחשוד יש את הזכות לפנות לתביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

ישנם מספר מצבים שבהם התביעה לא מחויבת לשלוח לחשוד מכתב יידוע ו/או לתת זכות לשימוע פלילי. כך למשל, כשהחשוד במעצר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו, אין צורך ליידע אותו. בנוסף, כשקיימת מניעה (למשל: חשש מהימלטות) והחליט על כך פרקליט מחוז/ראש יחידת התביעות, אין חובה לתת זכות שימוע. מקרה נוסף שבו אין חובה לאפשר שימוע, הוא באלימות במשפחה – זאת בשל החשש מפגיעה נוספת במתלונן/נת.

עורך דין פלילי אופיר מזר מלווה ומייצג חשודים ונאשמים, בכל שלבי ההליך הפלילי, כמו גם מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי. זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי מומחה | אופיר מזר
עורך דין אופיר מזר

הליך שימוע פלילי

כאמור לעיל', הליך שימוע פלילי מאפשר לחשוד בעבירת פשע, להעלות את טענותיו ולשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום. ישנה חשיבות רבה להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין פלילי מנוסה, וזאת מכיוון שמדובר בהזדמנות האחרונה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. יודגש כי בטרם השימוע, יהיה החשוד ו/או עורך דינו זכאי לקבל לידיו את עיקר חומר הראיות. 

בהתאם לאמור לעיל', ישנה חשיבות רבה לנצל את זכות העיון בחומר החקירה, וזאת על מנת שתוכל להתקבל בפני עורך הדין תמונה רחבה על מכלול הראיות שישנן נגד החשוד, כמו גם ניתן יהיה לראות את מחדלי החקירה שישנם בתיק – ככל שישנם כאלו. עורך דין פלילי מנוסה ידע לנתח את חומר הראיות וידע להתמקד בנקודות החלשות של התביעה, במסגרת השימוע.

לכן, ככל שהסתבכתם בעבירה פלילית וככל שקיבלתם מכתב יידוע על העברת חומר החקירה לתביעה, מומלץ להתקשר באופן מיידי לעורך דין פלילי מנוסה שיעבור על חומר הראיות ושייצג אתכם בשימוע באופן מקצועי.

מכתב יידוע לחשוד

הליך השימוע בעבירות מסוג פשע הוא אחד הכלים המרכזיים במשפט הפלילי הישראלי להגנה על זכויות החשוד בטרם יוגש נגדו כתב אישום. במסגרת הליך זה שולחת רשות התביעה לחשוד מכתב יידוע, אשר יכול להופיע בשני שלבים עיקריים: מכתב יידוע ראשון ומכתב יידוע שני. מכתבים אלו מעוגנים בעיקר בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, ומשקפים את האיזון בין סמכות התביעה לבין זכויות הפרט.

מכתב יידוע ראשון – מכתב יידוע ראשון נשלח לחשוד עם העברת תיק החקירה מהמשטרה לרשות התביעה – בד"כ לפרקליטות, שכן הליך שימוע הינו רלוונטי בעבירות מסוג פשע (אם כי לעיתים התביעה מאפשרת הליך שימוע גם בעבירות עוון חמורות), שרובן בסמכות הפרקליטות. מטרתו העיקרית של מכתב היידוע הראשון היא ליידע את החשוד כי עניינו נמצא כעת בבחינת גורם תביעתי, וכי קיימת אפשרות שיוגש נגדו כתב אישום.

בשלב זה, המכתב אינו מעיד בהכרח על החלטה סופית של רשות התביעה, אלא על תחילת תהליך בחינה משפטית של הראיות. לצד ההודעה, ניתנת לחשוד האפשרות לפנות לתביעה בבקשה לעיין בחומרי החקירה, ובמקרים מסוימים אף להעלות טענות ראשוניות. מכתב זה מבטא את עקרון השקיפות ומאפשר לחשוד להיערך מבעוד מועד, לרוב בסיוע ייצוג משפטי.

מכתב יידוע שני – מכתב יידוע שני נשלח כאשר התביעה סבורה, לאחר בחינת חומר הראיות, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת וכי יש מקום להעמיד את החשוד לדין. מכתב זה מהווה הודעה על כוונה להגיש כתב אישום, והוא מקנה לחשוד זכות מהותית: הזכות לשימוע.

במסגרת השימוע רשאי החשוד, באמצעות בא כוחו, להציג טענות משפטיות, ראייתיות וציבוריות אשר עשויות לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, לשנות את סעיפי האישום, או לסגור את התיק בעילה כזו או אחרת. השימוע מהווה שלב קריטי שבו נשקלות טענות ההגנה טרם קבלת החלטה סופית.

חשיבותם של מכתבי היידוע – למכתבי היידוע חשיבות רבה בהגנה על זכויות החשוד ובהבטחת הליך פלילי הוגן. הם מאפשרים לחשוד להשמיע את קולו עוד בטרם הפיכת החשד לכתב אישום פומבי, שעלול להסב לו נזק כבד לשמו הטוב, לחירותו ולחייו האישיים והמקצועיים.

מן העבר השני, מכתבי היידוע אינם מגבילים את שיקול דעתה של הפרקליטות, אלא מחזקים את אמון הציבור בהליך קבלת ההחלטות, בכך שהם מבטיחים בחינה זהירה, שקופה ומאוזנת של חומר הראיות.

שימוע לפני הגשת כתב אישום - ייצוג משפטי מקצועי

כאשר אדם מקבל הודעה על כך שהתביעה שוקלת להגיש נגדו כתב אישום, הוא ניצב בפני אחת מנקודות המפתח בהליך הפלילי. רבים סבורים כי לאחר שהמשטרה סיימה את החקירה והועבר חומר החקירה לתביעה, לא ניתן עוד לשנות את התמונה. בפועל, דווקא בשלב השימוע קיימת לעיתים הזדמנות משמעותית למנוע את הגשת כתב האישום מלכתחילה. מסיבה זו, ליווי של עורך דין פלילי מנוסה בשימוע הוא בעל חשיבות מכרעת ועשוי להשפיע באופן ישיר על עתידו של החשוד.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי כבר בשלב השימוע?

אחד היתרונות המרכזיים של השימוע הוא שמדובר בהזדמנות למנוע את עצם פתיחתו של ההליך הפלילי. לאחר שמוגש כתב אישום, ההתמודדות הופכת מורכבת יותר, כרוכה בניהול משפט ולעיתים גם בחשיפה ציבורית ופגיעה במוניטין.

עורך דין פלילי יודע לנתח את חומר החקירה באופן מקצועי ולאתר נקודות חולשה שלא תמיד נראות לעין. לעיתים מדובר בסתירות בין גרסאות, בעיות במהימנות העדים, מחדלי חקירה או ראיות שאינן מספיקות להוכחת האשמה ברמה הנדרשת במשפט הפלילי.

בנוסף, עורך הדין יודע כיצד להציג את הטענות בצורה משפטית ומשכנעת, תוך התאמתן למדיניות התביעה ולפסיקה הרלוונטית. הצגת טענות באופן מקצועי עשויה להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי שהתביעה תשקול מחדש את עמדתה.

בחינת חומר החקירה לעומק:

אחד התפקידים החשובים ביותר של עורך הדין הוא לעבור על כל חומר החקירה בצורה יסודית. לא פעם קיימים מסמכים, הודעות או ראיות המחלישים את גרסת התביעה אך אינם מקבלים את המשקל הראוי.

עורך דין מנוסה בוחן בין היתר:

  • האם קיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום.
  • האם קיימים מחדלי חקירה שפגעו בגילוי האמת.
  • האם נגבו עדויות באופן תקין.
  • האם קיימות ראיות הסותרות את החשדות.
  • האם נפלו פגמים בהליכי החקירה או בזכויות החשוד.

לאחר בחינת כלל החומר, ניתן לבנות אסטרטגיה מדויקת לשימוע ולהתמקד בנקודות שעשויות להשפיע על החלטת התביעה.

הצגת טענות משפטיות ועובדתיות:

שימוע איכותי אינו מסתכם בבקשה כללית שלא להגיש כתב אישום. מדובר במסמך משפטי מפורט הנתמך בטענות עובדתיות, בפסיקה ולעיתים גם במסמכים חדשים שלא היו בפני רשויות החקירה.

עורך דין פלילי עשוי לטעון, למשל, כי:

  • הראיות אינן מספיקות להעמדה לדין.
  • קיימות סתירות מהותיות בגרסאות העדים.
  • לא מתקיים יסוד נפשי הדרוש לעבירה.
  • קיימת הגנה משפטית העומדת לחשוד.
  • נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום מטעמי עניין לציבור.

כאשר הטענות מוצגות באופן מקצועי ומבוסס, הן עשויות להוביל לשינוי בהחלטת התביעה.

האם ניתן למנוע הגשת כתב אישום
?

בהחלט כן. אמנם אין כל ערובה לכך ששימוע יביא לסגירת התיק, אך במקרים רבים ההליך מוביל לתוצאות משמעותיות.

בין האפשרויות העומדות בפני התביעה לאחר השימוע:

  • סגירת התיק ללא הגשת כתב אישום.
  • השלמת פעולות חקירה נוספות.
  • שינוי סעיפי העבירה לעבירות קלות יותר.
  • הימנעות מהעמדה לדין מטעמי עניין לציבור.
  • הגעה להסדר מוסכם במקרים המתאימים.

כל אחת מהאפשרויות הללו עשויה להיות בעלת משמעות דרמטית עבור החשוד ולהשפיע על עתידו האישי והמקצועי.

מדוע לא כדאי להתמודד עם השימוע לבד
?

חשודים רבים סבורים כי הם יכולים להסביר את עצמם בעצמם או לשלוח מכתב אישי לתביעה. בפועל, מדובר בטעות שעלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה.

הליך השימוע דורש ידע משפטי, היכרות עם סדרי הדין הפלילי, יכולת ניתוח של חומרי חקירה וניסיון בהופעה מול רשויות התביעה. טענה שאינה מנוסחת נכון, הודאה מיותרת או התייחסות חלקית לראיות עלולות דווקא לחזק את עמדת התביעה.

עורך דין פלילי יודע אילו טענות להעלות, כיצד להציג אותן ומאילו אמירות יש להימנע, מתוך ראייה אסטרטגית של כלל ההליך הפלילי.

החשיבות של תגובה מהירה לאחר קבלת מכתב היידוע:

עם קבלת הודעת היידוע, עומד לרשות החשוד פרק זמן מוגבל לצורך פנייה בבקשה לעריכת שימוע ולהגשת טענותיו. עיכוב בפנייה לעורך דין עלול להביא לכך שזמן יקר יאבד, ולא תתאפשר הכנה יסודית של הטענות.

ככל שעורך הדין נכנס לתמונה מוקדם יותר, כך ניתן להספיק ללמוד את חומר החקירה, לאסוף מסמכים רלוונטיים, לאתר עדים במידת הצורך ולהכין שימוע מקצועי ומעמיק.

לסיכום, שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא אחת ההזדמנויות החשובות ביותר להשפיע על עתידו של חשוד עוד לפני פתיחת ההליך הפלילי. זהו שלב שבו ניתן להציג טענות משפטיות ועובדתיות, לחשוף כשלים בחומר החקירה ולנסות לשכנע את התביעה כי אין מקום להגיש כתב אישום.

ייצוג מקצועי של עורך דין פלילי בשלב השימוע עשוי להיות ההבדל בין סגירת התיק לבין ניהול הליך פלילי ממושך. ניסיון בניתוח חומרי חקירה, בניית אסטרטגיה נכונה וניהול שיח משפטי מול רשויות התביעה מעניקים לחשוד את הסיכוי הטוב ביותר למצות את זכויותיו ולהשיג את התוצאה המשפטית המיטבית בנסיבות העניין.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע הוא הליך שבו ניתנת לחשוד אפשרות לטעון את טענותיו בפני התביעה, לפני קבלת החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום. 

בדרך כלל חשוד בעבירות פשע (עבירות שהעונש עליהן מעל 3 שנות מאסר) זכאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק ובנסיבות המקרה.

מכתב יידוע לחשוד הוא הודעה רשמית מהתביעה או מהפרקליטות, המודיעה לחשוד כי תיק החקירה הועבר לעיון לקראת אפשרות של הגשת כתב אישום. במכתב זה לרוב מצוין כי עומדת לו הזכות לבקש שימוע בתוך פרק זמן מוגדר.

בדרך כלל ניתנים לחשוד 30 ימים להגיש בקשה לשימוע, אך ניתן לעיתים לבקש הארכה מנומקת. אי־תגובה בזמן עלולה להביא להגשת כתב אישום ללא שימוע.

אין לחשוד חובה לנצל את הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככלל, הליך שימוע לפני כתב אישום מתבצע באמצעות פנייה בכתב, אך ניתן לבקש גם פגישה בעל פה. 

כן, אך הדבר אינו מומלץ. שימוע הוא הליך משפטי מורכב, וטענות לא מדויקות או חלקיות עלולות לפגוע בסיכויי סגירת התיק ואף לחזק את עמדת התביעה.

בשימוע ניתן להביא לסגירת התיק, שינוי סעיפי האישום, הוספת פעולות חקירה או הימנעות מהגשת כתב אישום מטעמי חוסר עניין לציבור.

ניתן להעלות טענות ראייתיות (כמו חוסר ראיות או סתירות בעדויות), טענות משפטיות (כמו היעדר יסודות עבירה), וכן טענות הנוגעות לנסיבות אישיות או ציבוריות.

עורך דין פלילי יודע לנתח את חומר החקירה, לאתר כשלים ראייתיים ולבנות טיעון משפטי מסודר ומשכנע. ייצוג מקצועי בשלב זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על ההחלטה האם יוגש כתב אישום או שהתיק ייסגר.

התייעצות עם עורך דין פלילי

שימוע פלילי - חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)

60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח)הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

הסתבכתם בפליליים? מחפשים עורך דין פלילי דחוף? צריכים ייעוץ לפני חקירת משטרה? מחפשים עורך דין פלילי מומלץ? עורך דין פלילי אופיר מזר מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי – צוות המשרד זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ! 

על הכותב:

התוכן בעמוד זה נכתב על ידי עורך דין פלילי אופיר מזר. עו"ד מזר שהחל את דרכו בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), מתמחה במתן ייעוץ וייצוג משפטי מלא לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, ומחויב למתן הגנה משפטית נחושה ובלתי מתפשרת עבור לקוחות המשרד. לצד פעילותו במשרד, עו"ד מזר מכהן כיו"ר ועדת נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב.

עורך דין פלילי מומחה | אופיר מזר