ייעוץ לפני חקירה במשטרה

ייעוץ לפני חקירה במשטרה | ייעוץ משפטי לפני חקירה – זכות ההיוועצות הכוללת בתוכה גם קבלת ייעוץ לפני חקירה פלילית, הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית והינה אחת הזכויות המהותיות ביותר לחשוד בין אם הוא עצור ובין אם לאו. כל אדם הנחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית, רשאי להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.

הזכות לקבל ייעוץ לפני חקירה פלילית במשטרה הינה חלק מהזכות להליך הוגן, ופגיעה בזכות זו על ידי המשטרה, עלולה להוביל לפסילת ראיות, לפסילת הודאה, ואף לביטול כתב האישום.

יש לזכור שכל מילה שנאמרת מפיו של אדם בעת חקירה פלילית במשטרה, עלולה לחרוץ את גורלו, ולכן, ישנה חשיבות מכרעת לקבל ייעוץ לפני חקירה במשטרה – עורך דין פלילי מנוסה ידע לספק לחשוד ייעוץ לפני חקירה, כמו גם ידריך את החשוד איך להתנהג בחקירת משטרה, כיצד להיזהר מתרגילי החקירה השונים, כיצד להתייחס אל החוקרים בתחנת המשטרה ועוד.

משרד עו"ד פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן מספק שירותי ייעוץ לפני חקירה במשטרה | ייעוץ בחקירת משטרה – זמינות של 24/7 בכל רחבי הארץ!

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

ייעוץ לפני חקירה

חקירה פלילית ידועה גם בשם חקירה באזהרה. כאשר אדם מוזמן לחקירה פלילית במשטרה, אזי משמעות הדבר היא שאותו האדם חשוד בביצוע עבירה כלשהי. לעיתים, אותו אדם מוזמן למשטרה למסור עדות בקשר לאירוע מסוים, אך תוך כדי מסירת העדות וכתוצאה מהגרסה שמסר לחוקרים, הוא הופך מעד לחשוד. חקירה פלילית הינה אירוע מלחיץ, ובפרט נוכח העובדה שכמעט תמיד היא נופלת על החשוד ביום רעם בהיר ומבלי שיהיה מוכן אליה מראש. רבים מהאנשים שואלים את עצמם מהי חקירה באזהרה? איך להתנהג בחקירת משטרה? איך להתנהג בחקירה פלילית? איך לעבור חקירה פלילית בהצלחה? האם כדאי לקבל ייעוץ לפני חקירה? וכו'. ככל שאתם עומדים לפני חקירה פלילית, ועל מנת לערוך סדר בדברים, ריכזתי עבורכם מספר כללים חשובים: 

1. כאשר מתקשרים לזמן אתכם לתחנת המשטרה, תנסו לדלות כמה שיותר פרטים בטלפון, בקשר לסיבה שבגינה אתם מוזמנים. ככל שתדעו יותר פרטים, כך גם תהיו פחות לחוצים ויותר מוכנים לקראת החקירה. עם זאת, ברוב המקרים לא ימסרו לכם בטלפון את סיבת הזימון ויאמרו לכם שהמידע יימסר לכם כשתגיעו לתחנת המשטרה.

2. לאחר שהגעתם לתחנת המשטרה, וככל שהתברר לכם שאתם חשודים בביצוע עבירה כלשהי, הכלל הראשון והחשוב מכל לפני שאתם פותחים את הפה, הוא לשאול את החוקר במה אתם חשודים בדיוק? אין להסתפק בתשובה כללית של החוקר, ויש לבקש ממנו פרטים מפורטים ומדויקים ככל האפשר לגבי החשד, לדוגמה, באיזה יום בוצעה העבירה? באיזו שעה? באיזה אופן? וכו'.

3. לאחר שקיבלתם מהחוקר פרטים על החשדות ולפני שאתם מתחילים את החקירה, יש להיוועץ באופן מיידי עם עורך דין פלילי – זו זכותכם. כמובן שעדיף להגיע לתחנת המשטרה עם עו"ד פלילי, אך אם לא עשיתם זאת, זהו השלב שבו צריך לבקש מעורך הדין להגיע לתחנה, או לחילופין לקבל ממנו ייעוץ לפני חקירה בטלפון. לייעוץ משפטי מקצועי בשלב זה יש חשיבות קריטית, מכיוון שברוב המקרים, הגרסה הראשונה שתמסרו במשטרה היא זו שתקבע את גורל התיק.

4. יש לזכור שהחוקר בתחנת המשטרה הוא לא חבר שלכם. תפקידו של החוקר הוא לאסוף כמה שיותר ראיות ולחלץ מכם הודאה, ככל שנראה לו שביצעתם את העבירה. אחת משיטות החקירה הנפוצות ביותר היא לגלות אמפתיה ולהתיידד עם החשוד, על מנת שזה יהיה פתוח וישפוך את ליבו בפני החוקר.

5. שימו לב שאין דבר כזה שנקרא "שיחות מחוץ לפרוטוקול". כל מילה וכל תנועה שלכם היא ראיה, בין אם היא נאמרה בחדר החקירות, בפינת העישון או בשיחת חולין עם החוקר בפרוזדור.

6. חוקרים אוהבים לפזר הבטחות באוויר כדי לחלץ הודאות מחשודים. שימו לב שלחוקר אין שום סמכות חוקית לקבוע שאם תודו אז יגנזו את התיק או שהענישה בתיק תהיה קלה יותר וכו', ולכן, אין להאמין לשום מילה או הבטחה של החוקר. מי שיחליט לבסוף על גורל התיק זו התביעה המשטרתית או הפרקליטות.

7. דעו כי לחוקר מותר לשקר לכם באופן חופשי כל עוד הדבר נעשה בעל פה, לדוגמה, החוקר יכול לומר לכם שמישהו אחר העיד נגדכם, שיש לו ראיות בלי סוף המפלילות אתכם וכו', וזאת למרות שאין לו כלום. לעומת זאת, אסור לחוקר להציג מסמכים שקריים, כדוגמת בדיקת DNA שקרית, בדיקת טביעות אצבע שקרית, או כל מסמך שקרי אחר. כלומר, שקרים מצד החוקר מותרים כל עוד הם בעל פה בלבד.

8. זיכרו שהמתקנים בתחנת המשטרה מרושתים במצלמות ובמכשירי הקלטה, ולכן, אל תדברו עם אף אחד על המקרה, לא על הספסל בזמן ההמתנה, לא בפינת העישון, ולא בשום מקום אחר. בנוסף, קחו בחשבון שהאיש החביב שלצדכם יכול להיות מדובב משטרתי.

9. חשוב שתמסרו לחוקר תשובות קצרות ומדויקות. יש להימנע מלמסור תשובות שיכולות להשתמע לשתי פנים ושניתן יהיה להוציא אותן מהקשרן. במהלך החקירה, החוקר ירשום את כל מה שתאמרו, ולכן יש לדבר אל החוקר בקצב הכתבה ולוודא שמה שאתם מוסרים אכן נירשם.

10. לעניין זכות השתיקה – לחשודים אמנם קיימת זכות שתיקה מוחלטת אולם יש לזכור שזכות זו עלולה לעיתים גם לפגוע בכם. ככלל, הגרסה הראשונה שתמסרו, היא זו שתקבל את המשקל המרבי. על פי רוב, כל גרסה עתידית שלכם שלא הועלתה בהתחלה, תיחשב לגרסה "כבושה" ומשקלה יהיה נמוך ביותר אם בכלל, לכן, ככל שיש לכם גרסה שעשויה להעיד על חפותכם, יש להעלותה בהתחלה.
בנוסף, יש לזכור כי שתיקה במהלך החקירה עשויה לחזק את חומר הראיות נגדכם. לאור האמור, מומלץ להשתמש בזכות השתיקה אך ורק במקום שבו התשובה שלכם עלולה לסבך אתכם עוד יותר. במצב שכזה, אל תענו על השאלה, תוך שאתם אומרים לחוקר שאתם מעוניינים להתייעץ שוב עם עורך הדין שלכם, בטרם תמשיכו בחקירה.

11. לעיתים, החוקר יציע לכם לערוך בדיקת פוליגרף. במצב שכזה, וגם אם אתם חוששים מתוצאות הבדיקה, מומלץ להסכים לבקשת החוקר אך להדגיש שלמרות שאתם מסכימים ורוצים את הפוליגרף על מנת להוכיח את חפותכם, עדיין עליכם להתייעץ עם עורך הדין שלכם. אם לבסוף החלטתם לא לבצע את הבדיקה, אז רצוי שזה יהיה כתוצאה מסירוב של עורך הדין שלכם שלא מאמין בפוליגרף, ולא כתוצאה מסירוב שלכם. 

12. לעולם, אבל לעולם אל תודו במשהו שלא עשיתם. לעיתים, חשודים חפים מפשע מודים במשטרה במעשים שלא ביצעו, וזאת בעקבות לחץ והבטחות סרק של החוקר. שימו לב שבהמשך יהיה מאוד קשה לפסול את הודאת השווא שנמסרה, אם בכלל.

13. לאחר שהסתיימה החקירה, יש לקרוא בעיון רב את ההודעה שמסרתם לחוקר. ככל שיש אי דיוקים או חוסרים כלשהם, יש להפנות את תשומת לב החוקר לכך ולבקש ממנו לתקן ו/או להשלים את החסר. הכלל הוא שכל מה שלא נרשם בהודעה, כאילו לא קיים ולא נאמר. אם החוקר מסרב לתקן את ההודעה, אז אל תחתמו עליה ותבקשו מהחוקר לציין את הסיבה שבגינה לא חתמתם.

14. הכלל האחרון והחשוב מכל – שמרו על עצמכם ואל תסתבכו.

ייעוץ לפני חקירה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

הסברת הזכויות לעצור

28. (א) לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

(ב) נכח סניגורו של החשוד, בתחנת המשטרה, במעמד החלטת הקצין הממונה, ישמע אותו הקצין הממונה לפני מתן החלטתו אם ביקש להשמיע דבריו; אין בהוראות סעיף קטן זה לחייב את הקצין הממונה להמתין לבואו של הסניגור או לאפשר פגישה בין החשוד לסניגורו בניגוד להחלטה לפי סעיפים 34 ו-35.

32. החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, יבהיר לו מיד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן –

(1) את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין, הכל בכפוף להוראות סעיפים 34 עד 36; וכן את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור כאמור בסעיף 15 לחוק סדר הפלילי או לפי חוק הסניגוריה הציבורית;

(2) את משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא בפני שופט.

מסירת הודעה על המעצר

33. (א) החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, תימסר, ללא דיחוי, הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו לאדם קרוב לו שהוא נקב בשמו, ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור; שונה מקום הימצאו של העצור תודיע המשטרה גם על כך.

(ב) לבקשת העצור, ובכפוף להוראות סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי, תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א) גם לעורך הדין שהעצור נקב בשמו או לאחד מעורכי הדין ששמו מופיע ברשימה האמורה בסעיף קטן (ג).

(ג) הקצין הממונה אחראי לביצוע הוראות סעיף זה; הוא יודיע לעצור על זכויותיו כאמור בסעיף 32, וכן ימסור לו רשימה של עורכי דין המוכנים לשמש סניגורים לעצורים, שנערכה על ידי לשכת עורכי הדין; העצור יאשר בחתימת ידו שההודעה נמסרה לו.

זכויות חשוד בחקירה

חשוד במשפט הפלילי הוא מי שיש כלפיו חשד שביצע עבירה פלילית כלשהי. כאשר אדם נחקר במשטרה כחשוד (חקירה באזהרה), אזי החוק מקנה לו זכויות שונות. להלן מפורטות הזכויות העיקריות העומדות לחשוד:   

1. הזכות להיות מיודע שהוא חשוד   כאשר אדם נחקר כחשוד, אזי על החוקר להזהיר אותו בדבר היותו חשוד, ולהקריא בפניו את הזכויות המוקנות לו על פי החוק. כמו כן, לחשוד יש את הזכות לדעת באיזו עבירה בדיוק הוא חשוד. 

2. הזכות שלא להפליל את עצמו לחשוד יש את הזכות לסרב לענות על שאלות או למסור ראיות העלולות להפליל אותו. 

3. הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי למעט במקרים חריגים, לחשוד יש זכות להיוועץ עם עורך דין בטרם תתחיל החקירה (ראו הרחבה בהמשך). יש לציין שזכות ההיוועצות עם עורך דין אינה כוללת ייעוץ בחקירה עצמה.  

4. זכות השתיקה – לחשוד עומדת זכות שתיקה מוחלטת בחקירה, אם כי שתיקה בחקירה עשויה לחזק את הראיות נגד החשוד. 

5. זכות החשוד להיחקר בשפה המובנת לו חקירת החשוד צריכה להתנהל בשפה המובנת לחשוד ושהוא דובר אותה, לרבות בשפת הסימנים. 

6. הזכות לתיעוד החקירה – על חקירת החשוד להיות מתועדת ולכלול את עיקר חילופי הדברים ותנועות הגוף שנעשו בין החוקר לחשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה. על התיעוד להיות חזותי (מצולם) או קולי (מוקלט) או בכתב. סוג התיעוד יהיה בהתאם לחומרת העבירה ומאפייני החשוד, כפי שנקבע בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים).  

7. הזכות לשימוע בעבירת פשע – כאשר תיק החקירה בעניינו של חשוד (בעבירת פשע) מועבר לרשות התביעה, אזי ישנה חובה לעדכן את החשוד (למעט במקרים חריגים). החשוד יכול לפנות לתביעה בתוך 30 יום על מנת להשמיע את טענותיו, בטרם תתקבל החלטה בעניינו.

זכות העצור להיפגש עם עורך דין

34. (א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי.

(ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור.

(ד) נמצא העצור באותה עת, בעיצומם של הליכי חקירה או של פעולות אחרות הקשורות בחקירה, באופן שנוכחותו נדרשת כדי להשלימם, ועריכת הפגישה עם עורך הדין ללא דיחוי, כאמור בסעיף קטן (ג), מחייבת את הפסקתם או את דחייתם למועד אחר, והקצין הממונה בדרגת רב פקד ומעלה (להלן בסעיף זה – הקצין הממונה) סבר כי הפסקתם או דחייתם עשויה לסכן, באופן ממשי, את החקירה, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך הדין תידחה לזמן הנדרש כדי להשלים את הפעולה, ובלבד שההפסקה לא תעלה על שעות ספורות.

(ה) סבר הקצין הממונה כי פגישת העצור עם עורך הדין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין, למנוע גילוי ראיה או תפישת דבר שהושג בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שהפגישה תידחה לתקופה הנדרשת, ובלבד שהיא לא תעלה על 24 שעות משעת המעצר.

(ו) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הקצין הממונה בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע, או שהדבר כרוך בעבירת בטחון והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 35(א); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עצור, שביקש זאת, שתינתן לו הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דין לפני שיובא לבית המשפט בעניין מעצרו.

עורך דין מעצרים


צריכים ייעוץ לפני חקירה במשטרה | התייעצות עם עורך דין פלילי? משרד עורך דין פלילי | עו"ד פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן מספק שירותי ייעוץ לפני חקירה במשטרה, כמו גם מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ.