עורך דין פלילי

כן! ככל שלא תגיעו, או אז ועל פי רוב, שוטרי סיור יגיעו אליכם הביתה וידרשו מכם להתלוות איתם לתחנת המשטרה.

זכויות החשוד כוללות בראש ובראשונה את הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני תחילת החקירה, את הזכות לשתיקה, ואת הזכות לדעת במה בדיוק אתם חשודים. פגיעה בזכויות אלו על ידי החוקרים עשויה להוביל בהמשך לפסילת ראיות, ואף לביטול כתב האישום.

ככל שזומנתם לחקירה במשטרה, מומלץ להגיע מוכנים. ישנם מספר כללי התנהגות שאם תאמצו אותם בחקירה, או אז תגדילו את הסיכויים באופן משמעותי לעבור את החקירה בהצלחה. עם זאת, יש לזכור שהכללים עשויים להשתנות ממקרה למקרה, ובהתאם לנסיבות. לעיון בכללי ההתנהגות המומלצים על פי רוב בחקירה, ראו ערך: "כללי התנהגות בחקירה פלילית".  

במקרים המתאימים, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי שנפתח במשטרה, מבלי שיוגש כתב אישום. בדרך כלל, עורך הדין הפלילי יצטרך לפנות ליחידה החוקרת, כמו גם לפרקליטות או לתביעות (לפי העניין), בבקשה מנומקת לגניזת תיק החקירה. לעיתים תתאפשר לעורך הדין הפלילי (לבקשתו) גם פגישה פרונטלית עם התביעה, שבמהלכה יוכל עורך הדין לשכנע את התביעה מדוע אין מקום להגיש כתב אישום נגד החשוד, ומדוע צריך לגנוז את תיק החקירה מאחת העילות הקבועות בחוק. להרחבה בנושא של סגירת תיק פלילי, ראו ערך: "סגירת תיק פלילי במשטרה".

הסדר מותנה הוא דרך שבה ניתן לסגור תיק פלילי נגד חשוד, וזאת מבלי להגיש נגדו כתב אישום. על מנת שניתן יהיה לסגור את התיק בהסדר מותנה, על החשוד לעמוד בתנאי סף שונים, לדוגמה: שאין ולא היה לחשוד תיק פלילי פתוח או סגור במהלך 5 השנים האחרונות, שהעבירה נשוא ההסדר אינה עבירת פשע, ועוד. להרחבה בנושא של הסדרים מותנים, ראו ערך: "הסדר מותנה". 

שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא שלב קריטי בהליך הפלילי, שמאפשר לחשוד להשמיע את טענותיו ובכך לנסות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. כאשר התביעה (הפרקליטות או חטיבת התביעות) שוקלת להגיש כתב אישום בעבירות מסוג פשע (שעונשן מעל 3 שנות מאסר), היא מחויבת על פי החוק (למעט במקרים חריגים) להודיע על כך לחשוד, ולתת לו הזדמנות להגיב בתוך 30 יום על החשדות נגדו. במסגרת השימוע, החשוד/עורך הדין הפלילי יעלה את כל טענותיו של החשוד, כמו גם ינסה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום. להרחבה בנושא של שימוע פלילי, ראו ערך: "שימוע לפני הגשת כתב אישום".

כן. ניתן לבטל כתב אישום במספר מקרים. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) מונה מספר רב של טענות מקדמיות, שקבלת אחת מהן תביא לביטול או לתיקון של כתב האישום. יש לזכור שבמקרים מסוימים תוכל התביעה להגיש את כתב האישום מחדש, לדוגמה: כאשר מבטלים את כתב האישום בעקבות חוסר סמכות מקומית. מנגד, ישנם מצבים שבהם לא תוכל התביעה להגיש מחדש את כתב האישום, לדוגמה: במקרה שבו יש התיישנות, זיכוי קודם וכו'. 

להלן רשימת הטענות המקדמיות כפי שמופיעות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב): 

1. חוסר סמכות מקומית;  
2. חוסר סמכות עניינית;
3. פגם או פסול בכתב האישום;
4. העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
5. זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
6. משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
7. חסינות;
8. התיישנות;
9. חנינה;
10. הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי; עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

להרחבה בנושא של איך מבטלים כתב אישום, ראו ערך: "ביטול כתב אישום".

זכויות הנאשם בבית המשפט כוללות את הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי, הזכות לעיין בכל חומרי החקירה, והזכות לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה. מטרת זכויות אלו היא להבטיח ניהול הליך הוגן.

בבחירת עורך דין לעניינים פליליים, חשוב לבדוק את הניסיון הספציפי שלו, בסוג העבירה שבה הנכם חשודים או נאשמים (למשל עבירות אונס, עבירות רצח, עבירות ריגול וכו'), חפשו המלצות, בדקו הצלחות קודמות, וודאו שיש לכם כימיה ואמון מלא בייצוג.