סגירת תיק פלילי

סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה – סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) קובע שכאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה, עליה לפתוח בחקירה, ואולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה (בדרגת פקד ומעלה) שלא לחקור אם נסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה (מה שנקרא חוסר עניין לציבור) או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

לאחר שהמשטרה סיימה לחקור, היא תעביר את חומרי החקירה לרשות התביעה, דהיינו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות (בהתאם לסוג העבירה) וזאת לצורך קבלת החלטה בתיק. רשות התביעה יכולה לבקש מהיחידה החוקרת לבצע פעולות חקירה נוספות, לחילופין היא יכולה להגיש כתב אישום, ולחילופי חילופין היא יכולה לסגור את תיק החקירה מאחת העילות הקבועות בחוק: חוסר ראיות, נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (חוסר עניין לציבור), היעדר אשמה והסדר מותנה, כפי שיתואר בהמשך. 

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל שלבי ההליך הפלילי, כמו גם מטפל ומגיש בקשות ל- סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

סגירת תיק חקירה במשטרה

רבים מהלקוחות שנחקרים במשטרה שואלים כיצד יש לפעול על מנת להביא ל- סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה. ראשית יש לזכור שישנה חשיבות רבה לעשות כל מאמץ אקטיבי על מנת לסגור תיק פלילי שנפתח במשטרה, שאם לא כן יכול ויוגש בהמשך כתב אישום נגד אותו החשוד. 

ככלל, ולאחר שנפתח תיק פלילי במשטרה, ניתן לפנות לתחנת המשטרה בבקשה מנומקת לסגור את תיק החקירה | לגנוז את תיק החקירה מעילה של חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין). לעיתים וכאשר חומר החקירה כבר הועבר לרשות התביעה, אזי ניתן לפנות לתביעה המשטרתית או לפרקליטות (לפי העניין) ולשכנע אותם לסגור את תיק החקירה בשל אחת או יותר מהעילות הבאות:

  1. היעדר אשמה
  2. חוסר ראיות
  3. חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין)
  4. הסדר מותנה  

את הבקשה ל- סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה רצוי להגיש מהר ככל האפשר, ויש לתמוך אותה בטענות עובדתיות ו/או משפטיות. מומלץ לפנות לרשויות התביעה באמצעות עורך דין פלילי מנוסה שיידע להתמקד בנקודות החשובות ובכך יגדיל את הסיכויים לסגירת תיק החקירה. 

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר ראיות

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר ראיות – המשמעות של סגירת תיק פלילי מעילה זו היא שישנן ראיות מפלילות נגד החשוד, אך אין הן מספיקות (לדעת התביעה) בכדי להרשיע את החשוד בביצוע העבירה. ככלל, רשות התביעה תגיש כתבי אישום כאשר קיים לדעתה סיכוי סביר להרשעה, וכאשר אין לדעתה סיכוי שכזה, אזי היא תסגור את התיק מחוסר ראיות.

הנחית פרקליט המדינה 1.3 מתווה את מדיניות גופי החקירה והתביעה בשיקולים השונים לסגירת תיקים פליליים בעילה של חוסר ראיות, כפי שיתואר להלן: 

תנאי סף להעמדתו לדין פלילי של חשוד הנו הערכה מסתברת של התובע על בסיס חומר הראיות הגולמי שנאסף בחקירה, כי קיים "סיכוי סביר" שעיבודן של הראיות ב"כור ההיתוך" של המשפט – בחקירות ובקביעת אמינות, ולאחר שמיעת גרסת ההגנה – יבסס את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר. עמד על כך בית המשפט העליון בקבעו: "עצם בחינת הסתברות ההרשעה פירושה התחקות גם אחר אופן החלטתו של בית-המשפט במשפט. היינו, הסתברות סבירה להרשעה אין פירושה רק הסתברות סבירה כי על-פי חומר הראיות אכן ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו, אלא הסתברות סבירה שבית-המשפט יפסוק שאין כל ספק סביר שהנאשם אשם בביצוע העבירה".

כידוע, בחינה ראייתית אינה ניתנת לכימות ברור ומוגדר וזיהוי עוצמת הראיות ואופן עיבודן הצפוי במהלך המשפט הנו עניין מורכב, תלוי הקשר ונסיבות. כך גם קשה לכמת את המונח "סיכוי סביר" בהקשר של סיכויי ההרשעה. ואולם, למרות זאת, ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מחוסר ראיות לבין סגירה בהעדר אשמה, יכול התובע להפעיל את המבחן הבא: נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל-10 (הראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות".

לצורך הערכת מידת הסיכוי כי העבירה בוצעה על-ידי החשוד, יש לשקול, בין השאר ובמקרים המתאימים, את הנתונים הבאים:

מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד, ככל שהערכת המהימנות אפשרית בנסיבות העניין. כך למשל, תלונה על אלימות קשה מאוד, ללא ביסוס בתיעוד רפואי (כאשר סביר הוא שהאלימות הנטענת תגרום לחבלות שיבואו לידי ביטוי בתיעוד רפואי), אל מול הכחשת חשוד שעל פניה נראית אמינה – תיסגר ככלל מחוסר אשמה. עם זאת, תוספת ראייתית לתלונה, כגון עדות אדם ששמע רעש או צעקות מהמקום בו התרחש האירוע, יכולה להביא לסגירה מחוסר ראיות.

תלונה נגד אדם שאין בינו ובין המתלונן כל היכרות מוקדמת ולא ניתן להצביע על מניע כלשהו לתלונה, כאשר שתי הגרסאות נראות אמינות על פניהן – ככלל, תיסגר מחוסר ראיות. עם זאת, ככל שהחשוד מספק הסבר אפשרי ואמין לעלילת שווא נגדו – ככלל, תיסגר התלונה מחוסר אשמה. 

לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה ניתן ליתן משקל גם לראיות בלתי קבילות המצויות בתיק (כגון עדות קרובים הפסולה להגשה כראיה לפי סעיף 3 ו-4 לפקודת הראיות), ולמידת השתלבותן של ראיות אלה עם הראיות הקבילות הקיימות בתיק, ובלבד שמדובר בראיות איכותיות ומהימנות די הצורך.

לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה, ניתן ליתן משקל גם לתוצאתה של בדיקת פוליגרף ומידת השתלבותה עם הראיות הקיימות בתיק, ובלבד שבדיקת הפוליגרף נערכה מטעם הרשות ובתנאי פיקוח ובקרה נאותים. זאת, להבדיל מבדיקה פרטית שנערכה בתנאי השוק. כך למשל בתיק שבו יש רק גרסה מול גרסה, הרי שאם החשוד נמצא דובר אמת בפוליגרף שערכה הרשות, בעוד שהמתלונן מסרב להיבדק, הנטייה תהיה לסגור התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות.

ככלל, קיומן של הרשעות קודמות או תיקים סגורים קודמים לא יהווה שיקול לעניין עילת סגירת התיק, כאשר שוקלים אם התיק הפלילי ייסגר בעילה של חוסר ראיות / העדר אשמה, להוציא מקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך. כך לדוגמה: כאשר חשוד בעבירה הורשע בעבר בעבירות בעלות אופי דומה (כגון עבירות מין המבוצעות בקטינים), באופן שיש בהצטברות ההרשעות נגדו כדי להגביר את החשד גם בעבירה הנוכחית, רשאי תובע לשקול לסגור את התיק מחוסר ראיות ולא בהעדר אשמה. זאת, אף אם ניתוח הראיות במקרה הנוכחי היה מוביל – כשלעצמו – למסקנה כי הסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו נמוך. 

נחקרתם במשטרה? נפתח נגדכם תיק פלילי? משרד עורך דין פלילי אופיר מזר מטפל ומגיש בקשות ל- סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ללא תשלום וללא התחייבות! 

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר עניין לציבור

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין) – המשמעות של סגירת תיק פלילי מעילה זו היא, שבנסיבות העניין הנידון, אין אינטרס ציבורי מספיק להעמדה לדין. בד"כ מדובר על עבירות מינוריות באופן יחסי – מדובר על מצבים שבהם האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין גובר על האינטרס הציבורי שבלהעמיד לדין. 

הנחית פרקליט המדינה 1.1 מתווה את מדיניות גופי החקירה והתביעה בשיקולים השונים לסגירת תיקים פליליים בעילה של חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין), כפי שיתואר להלן:

  1. חומרת המעשה ונסיבות ביצועו: ככל שמעשה העבירה או נסיבות ביצועו חמורים יותר, קרי, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה חשוב יותר ומידת הפגיעה בו גדולה יותר, כך יגבר, ככלל, העניין בפתיחה בחקירה, או בהעמדתו לדין של החשוד בביצוע אותו מעשה. בהקשר זה יתנו החוקר או התובע משקל לשאלה האם מדובר במעשה המבטא פגיעה ישירה ומכוונת בערך המוגן בעבירה, או שמא במעשה שפגע בערך האמור אגב מעשה שלא היה מכוון לביצוע העבירה, למשל, תקיפה במכת אגרוף לעומת מגע בגופו של אדם אגב בדיקה רפואית שלא כדין. במקרה הראשון, יגבר, ככלל, האינטרס הציבורי לפתוח בחקירה או להעמיד לדין. 

  2. היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה: ככל שהיקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה גדול יותר, כך יגבר האינטרס הציבורי בפתיחה בחקירה או בהעמדת החשוד שגרם לנזק לדין. ואולם החוקר או התובע יבחנו אם ניתן לתת מענה חלופי הולם לשיקול זה בהטלת תשלום פיצוי או חיוב בתיקון הנזק במסגרת ההליך של "סגירת תיק בהסדר" – בהתאם לאמור להלן בסעיף 12א להנחיה זו.

  3. שכיחות ההתנהגות העבריינית: חוקר או תובע יתנו דעתם לשכיחות ההתנהגות העבריינית הרלוונטית, להיקפה ולהשפעה שיש לה על תחושת הביטחון של הציבור הרחב. ככל שמדובר במעשה שכיח יותר או בתופעה שיש צורך גובר במיגורה ("מכת מדינה") בשל השפעתה הממשית על תחושת הביטחון של הציבור – כך תפחת ההצדקה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין.
  4. האם מדובר בעבירה מתמשכת: ככל שבמועד קבלת ההחלטה אם לפתוח בחקירה או אם להעמיד לדין נמשך ביצוע העבירה, כגון בעבירות על חוק התכנון והבנייה וכיוצא בזה, עשויה החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין להעניק במשתמע לגיטימציה להמשך ביצוע העבירה. לכן, בנסיבות אלה, יגבר ככלל האינטרס הציבורי לפתוח בחקירה או להעמיד לדין, אלא אם ניתן לתת מענה אכיפתי הולם באמצעות הליך של "סגירת תיק בהסדר".
5. משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית: ככל שמשך הזמן בו בוצעה העבירה ארוך יותר (כגון בעבירה על חוק התכנון והבנייה שנמשכה זמן רב, או עבירה שנמשכה גם לאחר התראות או הליכים מנהליים שהתנהלו נגד החשוד) כן יגבר האינטרס לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין.
 

6. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה: חלוף הזמן מיום ביצוע העבירה הוא שיקול רלוונטי להחלטה שלא לפתוח בחקירה, או שלא להעמיד לדין. ככלל, ככל שקרב מועד התיישנות העבירה, בהתאם לסיווגה, יהא בכך כדי לתמוך ולהצדיק החלטה כאמור.

7. גילו או מצב בריאותו של החשוד: קטינות החשוד, גילו הצעיר או גילו המבוגר, כמו גם מצב בריאותו, עשויים, בנסיבות העניין הכולל, לשמש כשיקול לאי- פתיחה בחקירה או אי-העמדה לדין.

8. עבר פלילי: חוקר או תובע יתנו משקל משמעותי לעברו הפלילי של החשוד – בדגש על עבר פלילי רלוונטי או עבר פלילי מאותו סוג עבירות המיוחסות לחשוד בתיק שבפניהם. עבר פלילי בכלל ועבר פלילי רלוונטי בפרט, יהווה, ככלל, שיקול משמעותי להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין.

9. תיקים שנסגרו בעבר נגד החשוד: חוקר או תובע יתנו משקל לרישומי עבר על סגירת תיק/ים בעילה של "נסיבות העניין בכללותן" / "היעדר עניין לציבור" בגיליון הרישום הפלילי של החשוד. ככל שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככל שמועד סגירתם קרוב יותר, כן יגבר האינטרס להורות על פתיחה בחקירה או על העמדתו של החשוד לדין בתיק שבפניהם. ככלל, לתיקים שנסגרו בעבר בעילה של "חוסר ראיות" לא יינתן משקל.

10. מסוכנות, סיכויי שיקום והשלכות צפויות של ההליך הפלילי: הערכה כי קיים סיכון ממשי לביצוע חוזר של עבירות על-ידי החשוד תהווה שיקול מרכזי להורות על פתיחה בחקירה או על ההעמדה לדין של אותו חשוד. ברם, סיכויי שיקום גבוהים או השלכה צפויה קשה וחריגה של ההליך הפלילי על עתידו של החשוד יהוו שיקול נגדי. לצורך גיבוש הערכת הסיכון לביצוע חוזר של עבירות על-ידי חשוד או לסיכויי שיקומו, יכול תובע לעשות שימוש מושכל, בנסיבות המתאימות בלבד, בתסקיר שירות המבחן שיוזמן על ידו בהתאם לתקנה 4 לתקנות המבחן, תסקיר קצין מבחן, תשס"ז–2006 .פנייה כאמור לשירות המבחן תכלול את תמצית החשדות ותמצית הראיות שנאספו נגד החשוד.

11. מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה: מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה עשויה לעיתים להצביע על דפוסים עברייניים של החשוד, או להיפך – על הפנמה וחרטה כנות שלו ביחס לחשדות שהוטחו בו. ביטויים אלו עשויים לשמש בסיס רלוונטי להחלטה שלא להעמיד לדין בעילת נסיבות העניין בכללותן.

12. הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה: במסגרת שיקוליו אם להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין, ייתן החוקר או התובע את דעתו לשאלה האם נוהל נגד החשוד, או עתיד להתנהל, הליך משפטי חלופי בגין אותו מעשה עבירה לכאורי – כגון הליכים משמעתיים או מנהליים. בנסיבות אלה יינתן משקל גם לחומרת הענישה שהוטלה או שיתכן שתוטל על החשוד במסגרת אותם הליכים משפטיים.

13. מידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה: ככל שהחשוד מביע נכונות לפצות את נפגע העבירה ונסיבות העניין מתאימות לסגירת תיק בהסדר (בהתאם לאמור בסעיף 12א להנחיה זו), עשויה נכונותו לשמש כשיקול התומך בהחלטה שלא להעמיד את החשוד לדין.

14. מידת הפגיעה בנפגע העבירה: ככל שהפגיעה הפיזית, הנפשית, הכלכלית, החברתית וכיו"ב, שנגרמה לנפגע העבירה מביצוע העבירה המיוחסת לחשוד גדולה יותר, או בעלת השלכות ארוכות טווח יותר, כן יגבר האינטרס לפתוח בחקירה נגד אותו חשוד ויגבר האינטרס בהעמדתו לדין.

15. עמדה סלחנית של נפגע העבירה כלפי החשוד או הסדר שהושג בין הצדדים: חוקר או תובע רשאים לראות בחזרה מתלונה, בבקשת מתלונן להימנע מהעמדת החשוד לדין, בעמדה סלחנית של נפגע העבירה או ביישור ההדורים בין המתלונן והחשוד, כשיקולים רלוונטיים לאי-פתיחה בחקירה או להימנעות מהעמדה לדין, ובלבד שנחה דעתם כי עמדת המתלונן/נפגע העבירה ניתנה מרצון חופשי. ואולם, בעבירות מין ואלימות, וכן בעבירות אחרות שנסיבותיהן חמורות, שיקולים מסוג זה לא ישמשו בדרך כלל כשיקול יחיד לאי-פתיחה בחקירה או לאי-העמדה לדין, ובעבירות מין ואלימות בין בני זוג, שיקולים אלה לא ישמשו, בכל מקרה, כשיקול 16 יחיד (בהתאם לסעיף 59א(ב) לחוק).

16. פגיעה באמון המתלונן, נפגע העבירה, או הציבור במערכת אכיפת החוק: במסגרת גיבוש החלטתם שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן", יתנו החוקר או התובע את דעתם למידת הפגיעה שעשויה להיות להחלטתם זו על אמון המתלונן, נפגע העבירה או הציבור במערכת אכיפת החוק.  

17. נזק העלול להיגרם לנפגע העבירה אם יאלץ להעיד במשפט: יכול להילקח בחשבון השיקולים במקרים חריגים, אך זאת בזהירות רבה.

18. מדיניות האכיפה: כאשר העבירה נמצאת בסדר עדיפות גבוה מבחינת מדיניות האכיפה של גורמי האכיפה הנוגעים בעניין, יגבר, ככלל, העניין בפתיחה בחקירה או בהעמדתו לדין של החשוד בביצוע אותו מעשה. לעומת זאת, כאשר העבירה אינה נמצאת בסדר עדיפות גבוה במדיניות האכיפה הרלוונטית, ניתן יהיה, בהינתן שיקולים אחרים המצדיקים זאת, לשקול את האפשרות שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין.

19. אינטרסים חיוניים של המדינה: חוקר או תובע יתנו משקל לאינטרסים ביטחוניים, מדיניים, או ציבוריים אחרים, התומכים באי פתיחה-בחקירה או באי-העמדתו לדין של חשוד. כך, למשל, בנסיבות שבהן פתיחה בחקירה או העמדה לדין עשויות לגרום לנזק מודיעיני או בטחוני, או לפגוע ביחסי החוץ של המדינה וכדומה, או בנסיבות שבהן העמדה לדין תחייב חשיפת מידע רגיש או מסווג. בנסיבות אלה, יינתן משקל לעוצמת האינטרס הציבורי הטמון בשיקולים אלה, בהשוואה לעוצמת האינטרס בפתיחה בחקירה או בהעמדה לדין.

20. שיקולים מוסדיים: במקרים בעלי חומרה נמוכה, שיקולים של משאבים מוגבלים או מחסור בזמן חקירתי, תביעתי או שיפוטי, עשויים לתמוך בקבלת החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין, ובלבד שהסתמכות על שיקול מסוג זה תגובה באישור פרקליט בכיר. בכל מקרה, שיקולים מן הסוג הנזכר לא ישמשו כשיקול יחיד בהחלטה כאמור. יחד עם זאת, יובהר כי שיקול זה עשוי להצדיק אף כשיקול יחיד מחיקת אישומים בעילת נסיבות העניין בכללותן, במסגרת הסדר כולל לאחר הגשת כתב האישום.

21. האם ישנו מענה הולם יותר: במסגרת שיקוליו אם להימנע מהעמדה לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן" יבחן התובע אם קיים הליך משפטי חלופי אפשרי להליך הפלילי, שיש בו כדי לתת מענה הולם או מתאים יותר בנסיבות העניין. 

משרד עורך דין פלילי אופיר מזר מטפל ומגיש בקשות ל- סגירת תיק פלילי | סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין). התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ללא תשלום וללא התחייבות! 

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר אשמה

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר אשמה | היעדר אשמה – המשמעות של סגירת תיק פלילי | סגירת תיק במשטרה מחוסר אשמה היא שאין שום ראיה ממשית נגד החשוד, לדוגמה: חושדים באדם בביצוע עבירה בתל אביב בו בעת שהוא היה בחיפה והוכיח את זה לחוקר. יש לציין שכאשר תיק נסגר מהיעדר אשמה, אזי נמחק גם הרישום המשטרתי, הווי אומר שלא יוותר ברישומי המשטרה ולו זכר על מעורבות החשוד בביצוע העבירה.

הנחית פרקליט המדינה 1.3 מתווה את מדיניות גופי החקירה והתביעה בשיקולים השונים לסגירת תיקים פליליים בעילה של חוסר אשמה | היעדר אשמה, כפי שיתואר להלן:

ככלל, בעבר, המבחן הנוהג לסגירת תיק פלילי בעילה של היעדר אשמה | חוסר אשמה היה מצב שבו לא התקיים "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של העדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד. 

עילת הסגירה של היעדר אשמה | חוסר אשמה נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם. על כן, במקרה שזו עילת הסגירה, רישומו של התיק שנפתח נמחק מרישומי המשטרה הפנימיים. לעומת זאת, תיק שנסגר מ"חוסר ראיות", נותר רישומו ברישומי המשטרה הפנימיים, כדי שהמשטרה והגורמים האחרים המוסמכים לעיין ברישומי תיקים סגורים, יוכלו לראותו.

לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הינה היעדר אשמה | חוסר אשמה. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

יודגש כי משמעותה של עילת הסגירה של תיק פלילי מהיעדר אשמה | חוסר אשמה אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.

עילת הסגירה של היעדר אשמה | חוסר אשמה נועדה לתיקים בהם התשתית הראייתית חסרה מאד. על כן ראוי שחשד זה ימחק מרישומי המשטרה הפנימיים. כך יהיה למשל במקרים הבאים (אין מדובר ברשימה ממצה):

  1. בתיקים שאין בהם ראיה המבססת חשד סביר נגד החשוד;
  2. בתיקים שאין בהם ראיות פרט לתלונתו של המתלונן – כשהנילון מכחיש אותה –  היינו כשיש גרסה מול גרסה בלבד – וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדיקציה אובייקטיבית לאי מהימנות הגרסה או חלקה.

כאמור לעיל', לעילת סגירת התיק הפלילי נודעת חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד, מאחר שסגירת התיק נגדו בעילה של "חוסר ראיות", מעידה בפני עצמה כי לא נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו. לכך יכולות להיות משמעויות ניכרות על החשוד, כדוגמת השלכות משפחתיות, חברתיות, ציבוריות (בפרט כאשר מדובר באיש ציבור), תעסוקתיות, ועוד.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בעניין קבלרו:

"…שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם" (בג"ץ 4539/92 קבלרו נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(3) 50 (פורסם בנבו, 10.7.1996).

לעילת הסגירה השלכות ממשיות גם מנקודת המבט הציבורית: תיק שנסגר מחוסר ראיות נותר רשום ברישומי המשטרה, כאמור, ומידע זה עשוי לשמש את גורמי החקירה, התביעה ולעתים אף גורמים נוספים (כדוגמת גורמים ציבוריים שונים הרשאים לדעת אודות תיק שנסגר מחוסר ראיות, כגון שירותי הביטחון).  

מנגד וכפי שהוזכר לעיל', תיק שנסגר בעילה של היעדר אשמה | חוסר אשמה, נמחק רישומו מהרישום הפנימי של המשטרה, וממילא הוא לא יהיה גלוי לגורמים אלו, ולא ניתן יהיה לעשות במידע אודותיו כל שימוש. במקרה כזה, רשויות האכיפה והרשויות האחרות שצוינו, תהיינה "עיוורות" ביחס לעובדה שפלוני נחשד בעבר בעבירה מסוימת. ל"עיוורון" זה יכולה להיות משמעות רבה. כך לדוגמה, לעתים ובנסיבות מסוימות, עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין), אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה של העדר אשמה | חוסר אשמה, עשוי ליצור "מסה מצטברת" שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק חקירה יסודית יותר נגדו. אולם דבר זה לא מתאפשר כאשר מדובר בתיקים שנגנזו מהעדר אשמה.

זומנתם לחקירה פלילית? נפתח לכם תיק פלילי במשטרה? משרד עורך דין פלילי אופיר מזר מתמחה בין היתר בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים במשטרה, כמו גם מתמחה בהגשת בקשות ל: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ללא תשלום וללא התחייבות! 

סגירת תיק פלילי במשטרה בהסדר מותנה

סגירת תיק פלילי במשטרה בהסדר מותנה – החל משנת 2013 נוספה עילת סגירה נוספת הקרויה בשם "סגירת תיק בהסדר" (הסדר מותנה). לפי עילה זו ובהתקיים תנאים מסוימים, ניתן לסגור לחשוד את תיק החקירה (בעבירות עוון וחטא בלבד) ובלבד שהוא יתחייב למלא תנאים מיוחדים שירשמו בהסדר, לדוגמה: התחייבות להימנע מעבירה, פיצוי לנפגע העבירה, שירות לתועלת הציבור וכו'. 

בכפוף לכל תנאי הקבוע בדין ולכללים שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, יבחן התובע אם ניתן לתת מענה הולם לאינטרס הציבורי במסגרת הליך של סגירת תיק בהסדר, בין היתר תוך שימוש בתנאי ההסדר האפשריים הבאים:

1. הימצאות בפיקוח של קצין מבחן, לתקופה שתיקבע על ידי קצין המבחן.
2. עמידת בתנאים של תכנית טיפול ושיקום, כפי שתיקבע על ידי קצין המבחן.
3. ביצוע שירות לתועלת הציבור (של'צ).
4. התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך התקופה שתפורט בהסדר, ושלא תעלה על שנה.
5. נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה.
6. קנס  שישולם לאוצר המדינה עד לסך של 29,200 ש"ח.
7. פיצוי שישולם לנפגע העבירה עד לסך של 29,200 ש"ח. 

יש לציין שהחוק דורש מספר קריטריונים על מנת שניתן יהיה לסגור תיק בהסדר מותנה, להלן:

1. מדובר בעבירה מסוג של חטא או עוון בלבד. 
2. לחשוד אין עבר פלילי ב-5 שנים האחרונות – לא הרשעות, לא תיקים שנסגרו, ולא תיקים פתוחים.
3. התובע סבור שיש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום.
4. לדעת התובע, העונש המתאים לחשוד בגין ביצוע העבירה אינו כולל מאסר בפועל. 
5. על החשוד להודות בביצוע העבירה, ולהסכים להסדר. 

משרד עורך דין פלילי אופיר מזר מלווה ומייצג חשודים אל מול היחידה להסדרים מותנים של משטרת ישראל. להרחבה בנושא של סגירת תיק בהסדר מותנה, ראו ערך "הסדר מותנה".

סגירת תיק חקירה

כפי שניתן לראות, הגשת בקשה ל- סגירת תיק חקירה | סגירת תיק פלילי דורשת ידע משפטי מקצועי ולכן מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות עורך דין פלילי | עו"ד פלילי הבקיא בתחום. הבקשה צריכה לכלול את הטיעונים העובדתיים והמשפטיים שיש בהם בכדי להצדיק את סגירת תיק החקירה, כמו גם צריכה להיות מנוסחת בצורה קוהרנטית ומשכנעת. 

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן עוסק בכל תחומי המשפט הפלילי, לרבות בטיפול ובהגשת בקשות ל- סגירת תיק חקירה | סגירת תיק פלילי. המשרד מספק בין היתר שירות של "עורך דין פלילי ייעוץ חינם", ועל כן, ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, כמו גם לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות!

ערעור פלילי


הסתבכתם בפליליים? מחפשים עורך דין פלילי דחוף | עורך דין פלילי חירום? צריכים ייעוץ לפני חקירת משטרה? מחפשים עורך דין פלילי מומלץ? מעוניינים ב- סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי | סגירת תיק חקירה? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ!