יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל

כאשר מוגשת תלונה או מתעורר חשד כי מטפל נפשי קיים יחסי מין עם מטופל (או מטופלת), או אז יש לזכור שמדובר בחשד חמור שעלול לשאת אופי פלילי, אתי ומשמעתי כאחד. החקירה נערכת בדרך כלל על ידי משטרת ישראל, בשיתוף רשויות רישוי המקצוע הרלוונטי (למשל משרד הבריאות או משרד הרווחה), ועלולה להוביל להגשת כתב אישום פלילי ואף לשלילת הרישיון המקצועי של המטפל.

פתיחת החקירה – איך זה מתחיל:

א. תלונה מצד המטופל – רוב החקירות מתחילות כתוצאה מתלונה ישירה של המטופל או מקורב לו (למשל הורה או חבר). לעיתים גם איש צוות אחר או פסיכולוג אחר מדווח לרשויות, כחלק מחובתו האתית.

ב. דיווח על פי חוק – על פי החוק, במקרים מסוימים קיימת חובת דיווח על אנשי מקצוע שידעו או חושדים בפגיעה נפשית או מינית במטופל. הפרת החובה עלולה אף היא לשאת סנקציה.

שלב החקירה הפלילית:

א. זימון לחקירה – החשוד (המטפל) יוזמן לתחנת המשטרה לחקירה באזהרה, כאשר הוא זכאי לליווי של עורך די פלילי.

ב. גביית עדויות – המשטרה תגבה עדות מהמתלונן/ת, תבדוק תיעוד טיפולי (אם קיים), תעבור על התכתבויות, תקבל חוות דעת מקצועיות ותנסה לאתר עדים נוספים – כולל קולגות או מטופלים אחרים.

ג. איסוף ראיות – ייבחנו יומנים טיפוליים או הקלטות, כמו גם תתבצע בדיקה אם נמשכו יחסים גם לאחר סיום הטיפול. בנוסף, המשטרה תנסה לבחון אם מדובר ב"מהלך טיפולי" שחרג מגבולות המותר.

עבירות עיקריות:

• אינוס במרמה או תוך ניצול יחסי תלות (סעיפים 345–347 לחוק העונשין) – יחסי מין בהסכמה בין מטפל למטופל עשויים להיחשב אינוס כאשר מתקיימים יחסי מרות, תלות או ניצול.
  
  
• מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות – גם פעולה שאינה בגדר חדירה מינית עלולה להיחשב לעבירה.
  
  
• הטרדה מינית – התבטאויות, הערות מיניות או רמיזות חוזרות מצד המטפל – גם ללא מגע פיזי.
  
  

צעדים מקבילים – הליכים מנהליים ואתיים:

שלילת רישיון זמנית – אם קיים חשש מיידי לציבור, משרד הבריאות או המועצה המקצועית יכולים להורות על השעיה זמנית של המטפל עד לסיום הבירור.

דיון משמעתי – לצד ההליך הפלילי, ייתכן שיוגש קובלנה אתית נגד המטפל – גם אם לא הוגש כתב אישום פלילי.

זכויות החשוד במהלך החקירה:

1. זכות להיוועצות עם עורך דין – לחשוד קיימת הזכות להתייעץ לפני ובמהלך החקירה.
   
   
2. זכות לשמור על שתיקה – לחשוד קיימת זכות לשתיקה בחקירה. עם זאת, יש לקחת בחשבון את המשמעות האסטרטגית של שתיקה בחקירה, שכן היא עלולה לחזק את חומר הראיות שיש נגד החשוד.
   
   

תוצאה אפשרית של החקירה:

א. סגירת התיק – במקרה שאין די ראיות – התיק ייסגר (לדוגמה בעילה של "חוסר ראיות" או "היעדר אשמה").

ב. הגשת כתב אישום פלילי – אם קיימות ראיות מספקות, יוגש כתב אישום בבית המשפט – לרוב בעבירות מין תוך ניצול יחסי מרות.

ג. הליכים משמעתיים – גם במקרה של סגירת תיק פלילי – ייתכנו צעדים משמעתיים ברמה מקצועית, עד כדי שלילת רישיון לצמיתות.

לסיכום, חקירה פלילית בחשד ליחסי מין בין מטפל למטופל היא תהליך רגיש, מורכב ובעל השלכות כבדות. גם אם מדובר במערכת יחסים שנראית "בהסכמה", החוק והאתיקה רואים בכך פגיעה קשה באמון הציבור ובזכויות המטופלים. מדובר בתחום שבו שמירה על גבולות מקצועיים ברורה – היא חובה ולא בגדר המלצה.

ככל שהנכם חשודים, נאשמים או נפגעי עבירה, בעבירה של קיום יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי או עם עורך דין נפגעי עבירה, לפי העניין. ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצדו של עורך דין מנוסה, ובהתאם ייעוץ לפני חקירה באופן מקצועי, עשויים להפוך את הקערה על פיה, לטובת החשוד או נפגע/ת העבירה, לפי העניין.