אי מניעת פשע

עבירת אי מניעת פשע, המעוגנת בסעיף 262 לחוק העונשין, נועדה לחייב אדם שפועל בתחום שליטתו או ידיעתו, למנוע התרחשות של עבירת פשע (כל עבירה שהעונש בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר), ככל שהדבר אפשרי עבורו. עצם הכנסת העבירה של אי מניעת פשע לספר החוקים הישראלי, מייצרת אחריות מיוחדת של הפרט כלפי החברה – אחריות המחייבת אזרח מן השורה לדווח או לפעול, במידה סבירה, כדי למנוע עבירת פשע שעתידה להתבצע.

ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של אי מניעת פשע, מומלץ ליצור קשר ללא דיחוי עם עורך דין פלילי מנוסה. ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצדו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, עשויה להפוך את הקערה על פיה, ולהוביל לסגירת תיק החקירה ו/או לביטול כתב האישום, במקרים המתאימים.

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. המשרד זמין ללקוחותיו 24/7 בכל רחבי הארץ. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות.

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

אי מניעת פשע - חוק העונשין

סעיף 262 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע כך:

.262 מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

כמתואר לעיל, החוק קובע כי אדם אשר היה בידו מידע או יכולת למנוע פשע ולא עשה כן, עובר עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר.

דרישת החוק היא לפעול במידה סבירה למניעת הפשע – אם באמצעות דיווח לרשויות (משטרה או רשות מוסמכת אחרת) או באמצעות התערבות פרטנית העומדת במסגרת החוק ואיננה מעמידה את האדם בסכנה בלתי סבירה.

יודגש כי אין חובה לסכן את עצמך בצורה חמורה כדי למנוע את העבירה, אולם קיימת ציפייה לפעולה בסיסית למניעת פשע ככל שניתן.

  1. הגנה על ביטחון הציבור: הסעיף נועד ליצור הרתעה חיובית לעבריינים פוטנציאליים, אך לא פחות מכך – לעודד אזרחים לדווח למנגנוני האכיפה על פשעים חמורים (למשל רצח, אונס, שוד מזוין וכו'), ובכך להציל חיים או לצמצם נזקים.

  2. דוגמה למצב נפוץ: אדם ששומע תכנון מפורש לביצוע רצח או פגיעה חמורה בזולת, או חוזה בהכנות ברורות לקראת פשע חמור, ולא מדווח דבר לרשויות. במקרה כזה, ניתן להאשים את האדם הזה בעבירה של אי מניעת פשע.

יסודות עבירת אי מניעת פשע

על מנת שתתבצע עבירה של אי מניעת פשע, על התביעה להוכיח את התקיימותם של הרכיבים הבאים:

  1. ידע או יכולת צפייה מוקדמת: על התביעה להוכיח כי לאדם הייתה ידיעה ממשית או לפחות חשד מבוסס שאירוע פשע עומד להתרחש. ידיעה מעורפלת או שמועה בלבד אינה בהכרח מספיקה, אם כי במקרים מסוימים אף "עצימת עיניים" המהווה התעלמות מודעת מידע, עשויה להיחשב כידיעה.

  2. כוח ממשי למנוע: אין חובה למנוע פשע בכל דרך שהיא. הדרישה היא לפעולה "סבירה" – דיווח למשטרה או לגורם מוסמך אחר הוא לרוב הצעד הנכון והמספק, אלא אם קיימת דרך נוחה ובטוחה למנוע את העבירה (כמו הרחקת נשק או מניעת גישה למקום).

  3. הימנעות מהפעולה הנדרשת: האדם נמנע מכל פעולה שיכלה למנוע את העבירה. פעולה מינימלית מאוד היא בדרך כלל דיווח למשטרה (100) או לרשות מוסמכת (כמו הביטחון במקום עבודה, מוקד חירום רלוונטי וכו').

  4. מודעות: התביעה צריכה להראות שהחשוד היה מודע לכך שהוא לא מדווח או לא פועל בעודו יודע על פשע אפשרי. היעדר מודעות, מתוך טעות כנה (למשל, אי-הבנה שמדובר בפעולה פלילית או חוסר הבנה שהמידע באמת מצביע על פשע חמור) עשוי להוות סייג לאחריות פלילית.

חקירה במשטרה בעבירה של אי מניעת פשע

תלונה או מידע ראשוני: ברוב המקרים, החקירה נפתחת לאחר שהמשטרה מקבלת מידע מסוים המעיד על כך שאדם ידע על פשע חמור ולא נקט בפעולה למנוע אותו. מידע זה יכול להגיע מעדויות של מעורבים אחרים, מתלונות, מהאזנות סתר, מסרטוני אבטחה או מחומר מודיעיני.

זימון לחקירה: אדם החשוד באי מניעת פשע עשוי לקבל זימון לחקירה בתחנת המשטרה. החוקרים יתחקרו אותו על מידת הידע שהיה לו, ועל מה שהוא עשה (או לא עשה) כדי למנוע את העבירה.  

שיטות חקירה: יכולה להיערך חקירה גלויה, כגון עימות עם החשוד ועם עדים אחרים, איסוף ראיות דיגיטליות, תיעוד שיחות וכדומה. בנוסף, יכולה להיערך חקירה סמויה , כגון האזנות טלפון, מעקבים או עבודת מודיעין, זאת כדי לאסוף ראיות על הידיעה המקדימה של החשוד, ועל ההימנעות שלו מפעולה.

סיום החקירה: אם מצטברות די ראיות להוכיח חשד סביר לעבירה, התיק יועבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות (תלוי בחומרת הפשע שעמד להתרחש). ככל שנמצאה תשתית ראייתית, או אז סביר להניח שיוגש כתב אישום נגד החשוד. לעומת זאת, ככל שלא נמצאה תשתית ראייתית מספקת, התיק עשוי להיסגר בעילת "היעדר ראיות".

העונש על אי מניעת פשע

כתב אישום: כאמור לעיל, ובהתקיים ראיות מספקות, עשוי להיות מוגש כתב אישום בגין עבירה של אי מניעת פשע (סעיף 262). העונש המקסימלי הוא עד שנתיים מאסר, אך בפועל העונש שייגזר תלוי בנסיבות המקרה, חומרת הפשע המקורי, ומידת היכולת למנוע אותו.

גזר הדין: בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של מי שהורשע בביצוע עבירה של אי מניעת פשע, ישקול בית המשפט בין היתר, את הפרמטרים הבאים:

  1. עד כמה הנאשם היה מודע לסכנה ולוודאות ההתרחשות של הפשע?
  2. האם הנאשם נקט חלקית בצעדים כלשהם, גם אם הם לא היו מספקים?
  3. האם הנאשם חשש לסכן את עצמו או לסכן אנשים אחרים באופן ממשי?
  4. האם לנאשם היו מניעים אישיים להימנע מדיווח (למשל קשר לקרוב משפחה או איום)?
  5. האם לנאשם יש עבר פלילי? ועוד.

ככלל, העונשים עשויים להשתנות בהתאם לחומרה, ולעתים יושתו עונשים אחרים כמו מאסר על תנאי, עבודות שירות או קנס. במקרים פחות חמורים ניתן יהיה לסגור את התיק בהסדר מותנה. במקרים מסוימים אחרים, שבהם הפשע אכן בוצע ונגרמו נזקים חמורים, ייתכן שבית המשפט יראה זאת בחומרה רבה יותר, ואף יטיל על הנאשם מאסר בפועל.

ייצוג משפטי בעבירת אי מניעת פשע

ככלל, ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה פלילית, לרבות בעבירה פלילית בגין אי מניעת פשע, ישנה חשיבות רבה לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום. במסגרת ייצוג משפטי מאת עו"ד פלילי בעבירה של אי מניעת פשע, תוכלו למצוא בין היתר:

ייעוץ משפטי פלילי: ככל שאדם נקרא לחקירה בחשד לאי מניעת פשע, מומלץ לו שייפגש באופן מיידי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום. עורך הדין הפלילי יסביר לו את זכויותיו, את משמעות העבירה, ואת האסטרטגיות המומלצות להגנה, בהתאם לנסיבות.

ייעוץ לפני חקירה: עורך הדין עשוי להנחות את החשוד כיצד למסור עדות שתשקף נאמנה את העובדות, תוך שמירה על זכויות החשוד. מטרת הייצוג היא למנוע מסירת מידע שגוי או הפללה עצמית מיותרת, ובמקביל למנוע הטיה או לחץ יתר מטעם החוקרים.

ניהול ההליך המשפטי: אם מוגש כתב אישום, עורך הדין הפלילי יבחן לעומק את הראיות, יבדוק האם התביעה יכולה להוכיח את יסודות העבירה, וינסה לאתר כשלים ראייתיים ונסיבות מקלות. במידת הצורך, ייתכן כי עורך הדין הפלילי ינהל משא ומתן עם התביעה על הסדר טיעון מקל. במקרה של ניהול המשפט, עורך הדין יוכל להעלות טענות הגנה שונות, כגון "חוסר מודעות מספקת", "סכנת חיים מיידית" או "היעדר אפשרות ממשית למנוע את הפשע" – הכול בהתאם לנסיבות.

לסיכום, עבירה של אי מניעת פשע מהווה אמצעי חשוב לשימור הסדר הציבורי ולמניעת נזקים חמורים הנובעים מפשעים חמורים העומדים לקרות. החוק מבקש להטיל על כל אדם אחריות אזרחית בסיסית – לפעול באופן סביר, בעיקר על ידי דיווח לרשויות האכיפה, כאשר בידיו מידע ממשי על כוונה לבצע עבירה חמורה.

ההליך המשטרתי לאכיפת עבירה זו כולל חקירה יסודית ובחינת ידיעתו של החשוד ויכולתו למנוע את הפשע. במידה שהתביעה מצליחה להוכיח את יסודות העבירה, עשוי אדם לעמוד בפני עונש של עד שנתיים מאסר. אף על פי שהעונש איננו חמור כמו עבירות חמורות אחרות, ההרשעה בעבירה זו פוגעת בשמו הטוב של אדם ויכולה לגרום לנזקים ארוכי טווח.

חשיבותו של עורך דין פלילי בתיקים מסוג זה היא רבה: החל מייעוץ ראשוני והכוונה לפני החקירה, המשך בייצוג מול המשטרה והפרקליטות, וכלה בניהול ההליך בבית המשפט. בעזרת ייעוץ משפטי איכותי, ניתן להבהיר ולהסביר את עמדת החשוד, ולהציג את הטענות האפשריות, בצורה משפטית ומשכנעת

עורך דין פלילי

הסתבכתם בפליליים? זומנתם לחקירה פלילית? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. בין שירותי המשרד תוכלו למצוא: ייעוץ לפני חקירה, שחרור ממעצר, ייצוג בהליך פלילי, הגשת ערעור פלילי, ייעוץ משפטי פלילי, ועוד. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות!