עורך דין עבירות הלבנת הון
המונח הלבנת הון מתייחס לכל מעשה שנעשה במטרה להסתיר ו/או להסוות את מקורם של כספים או רכוש, כמו גם את היעד שאליו הם מנותבים. כפי שמתואר ב- חוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 , מדובר על כספים שהגיעו כתוצאה מפעילות עבריינית כדוגמת: סחר בנשק, סחר בסמים, סחר בנשים וילדים, דמי חסות, עבירות מס ועוד.
בבואו של בית המשפט לגזור את דינו של מי שהורשע בביצוע עבירה של הלבנת הון, ישקול בית המשפט בין היתר את נסיבות ביצוע העבירה והתכנון שקדם לה, את עברו הפלילי של הנאשם, את הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה ועוד.
ככל שהנך חשוד או נאשם בעבירה של הלבנת הון, מומלץ ליצור קשר בדחיפות עם עורך דין פלילי | עורך דין צווארון לבן מנוסה, שיידע להתמקד בנקודות החשובות שעוזרות לך, שיסייע לך לשמור על זכויותיך, ושלעיתים אף יביא לביטול כתב האישום.
משרד עורך דין צווארון לבן | עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל הסוגים של עבירות הלבנת הון.
עבירות הלבנת הון
הלבנת הון היא תהליך שבו כספים שהושגו בדרכים לא חוקיות "מולבנים" כך שהם נראים חוקיים ולגיטימיים. מדובר בפעולה פלילית שמשמשת לעיתים קרובות עבריינים, ארגוני פשע ואף גורמים פוליטיים שונים במטרה להסתיר את מקורם של רווחים בלתי חוקיים. ישנם מספר סוגים של עבירות הלבנת הון, וכל אחת מהן פועלת באופן מעט שונה. במאמר זה אסקור את הסוגים העיקריים של עבירות הלבנת ההון וכיצד הן מתבצעות:
- השמת כספים – זהו השלב הראשון של הלבנת הון, שבו הכסף הבלתי חוקי נכנס למערכת הפיננסית. הכספים מגיעים ממקורות בלתי חוקיים כגון סחר בסמים, שחיתות, הונאות, סחיטה ועוד. השיטה הנפוצה ביותר היא רכישת נכסים יקרי ערך (מכוניות, תכשיטים, נדל"ן) או פיצול סכומים גדולים להפקדות קטנות במקומות שונים כדי לא לעורר חשד.
- הסוואה – בשלב זה נעשות פעולות פיננסיות מורכבות שמטרתן לטשטש את מקור הכסף ולהקשות על רשויות החוק לאתר את מקורותיו האמיתיים. זה כולל העברות כספים בין חשבונות בנק שונים, שימוש בחברות קש, קנייה ומכירה של נכסים, השקעה בניירות ערך, והעברות כספים בינלאומיות דרך מדינות עם פיקוח חלש יותר. ככל שהכסף עובר יותר פעולות פיננסיות, כך קשה יותר לעקוב אחריו.
- אינטגרציה – בשלב זה, הכסף "המולבן" חוזר למערכת הכלכלית כחוקי לחלוטין. עבריינים יכולים כעת להשתמש בו באופן חופשי ולבצע רכישות גדולות, השקעות, או אפילו להקים עסקים לגיטימיים לכאורה. הכסף עשוי להופיע כהכנסה מעסק לגיטימי, השקעה מוצלחת, או רווח ממסחר בינלאומי.
סוגי עבירות הלבנת הון
להלן יפורטו עיקר סוגי עבירות הלבנת ההון הנפוצות:
1. הלבנת הון באמצעות מזומן – אחת השיטות הנפוצות ביותר היא הכנסת סכומי מזומן גדולים למערכת הפיננסית בדרכים שונות. לדוגמה, פתיחת חשבונות בנק מרובים והפקדת סכומים קטנים בכל אחד מהם כדי לא לעורר חשד, או שימוש בעסקים שפעולתם מבוססת על תשלומים במזומן (כגון מסעדות, מועדוני לילה וקזינו).
2. שימוש בעסקים ככיסוי – עסקים מסוימים יכולים לשמש כהסוואה להלבנת הון. לדוגמה, הקמת חברה פיקטיבית שמבצעת עסקאות כוזבות או מדווחת על הכנסות גבוהות מהמציאות. כך ניתן להציג כסף בלתי חוקי כרווח לגיטימי לכאורה.
3. הלבנת הון דרך נכסים – רכישת נדל"ן, יצירות אמנות, מכוניות יוקרה ותכשיטים הם כלים פופולריים להלבנת הון. הנכס נרכש בכסף בלתי חוקי, ולאחר מכן נמכר, מה שמאפשר להציג את הרווח מהעסקה כהכנסה חוקית.
4. הלבנת הון דרך מערכות פיננסיות בינלאומיות – עבריינים מנצלים את הפערים הרגולטוריים בין מדינות שונות כדי לטשטש את מקור הכסף. הם מעבירים כספים בין חשבונות בנק במדינות עם פיקוח חלש על הלבנת הון, משתמשים בחשבונות offshore או מקימים חברות במקלטי מס שאין בהם חובת דיווח נוקשה.
5. הלבנת הון דרך מטבעות דיגיטליים – עם העלייה בפופולריות של מטבעות דיגיטליים (כגון ביטקוין), עבריינים החלו להשתמש בהם להלבנת הון. הם מבצעים עסקאות קריפטוגרפיות שמקשות על רשויות החוק לעקוב אחרי מקור הכסף. בנוסף, פלטפורמות מסוימות אינן דורשות זיהוי אישי, מה שמקשה עוד יותר על הפיקוח.
6. הלבנת הון דרך הימורים וקזינו – דרך נפוצה נוספת היא הכנסת כסף בלתי חוקי לקזינו, המרתו לשבבי הימורים, ולאחר מכן פדיונו כזכייה. בדרך זו הכסף הופך לכסף "נקי", שכן הוא מתקבל כזכייה חוקית בהימורים
העונש על הלבנת הון
3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
ב) (1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;
(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א).
4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
5. לעניין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.
הסתבכתם בעבירה של הלבנת הון? צריכים ייעוץ לפני חקירה? מחפשים עורך דין פלילי דחוף | עורך דין פלילי חירום? משרד עורך דין צווארון לבן | עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל הסוגים של עבירות הלבנת הון. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות!