כליאת שווא

כליאת שווא היא עבירה פלילית שבה אדם מונע מאדם אחר את חירותו באופן בלתי חוקי, ללא סמכות ובניגוד לרצונו. העבירה מתקיימת כאשר אדם מגביל את תנועתו של אדם אחר, למשל על ידי נעילה, חסימה פיזית או איומים. העונש הקבוע בחוק העונשין על כליאת שווא הוא עד שלוש שנות מאסר, ואם נעשה שימוש באלימות או איומים, העונש עלול להיות חמור יותר. 

בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של מי שהורשע בביצוע עבירה של כליאת שווא, ישקול בית המשפט בין היתר את נסיבות ביצוע העבירה, את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, את הזיקה שבין הנאשם לקורבן, ועוד. 

ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע של עבירת כליאת שווא, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום. ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצדו של עורך דין פלילי מנוסה, עשויה להפוך את הקערה על פיה, לטובת החשוד או הנאשם. 

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי – זמינות 24/7 בכל הארץ.

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

מהי כליאת שווא

עבירת כליאת שווא מתקיימת כאשר אדם מונע את חירותו של אדם אחר באופן בלתי חוקי וללא סמכות, תוך כדי הגבלת תנועתו בניגוד לרצונו. חירותו של האדם היא אחת מזכויות היסוד החשובות ביותר, ולכן פגיעה בזכות זו ללא סמכות חוקית נחשבת לעבירה פלילית חמורה.

סעיף 377 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כך: העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים.

למעשה, החוק אינו מגדיר במפורש כיצד צריכה להיראות הכליאה או שלילת החירות, ולכן ניתן לפרש זאת בצורה רחבה. שלילת חירות יכולה להתבצע באמצעות אמצעים פיזיים (למשל, נעילת אדם בחדר) או באמצעים עקיפים (כגון איומים או מניפולציה פסיכולוגית).

לצורך הרשעה בעבירת כליאת שווא, יש להוכיח שלושה יסודות מרכזיים:

  1. היסוד העובדתי – הגבלת יכולתו של אדם לנוע בחופשיות או לצאת ממקום מסוים בניגוד לרצונו.
  2. היסוד הנפשי – נדרשת מודעות מצדו של הנאשם, לכך שהוא שולל את חירותו של אדם אחר.
  3. היעדר סמכות חוקית – עבירה זו מתקיימת רק כאשר הגבלת התנועה/החירות של האדם נעשתה שלא כדין.

העונש על כליאת שווא

כאמור לעיל, כליאת שווא הינה עבירה פלילית חמורה, ומתייחסת למקרים שבהם אדם מונע מאדם אחר את חירותו באופן בלתי חוקי וללא סמכות. חירות האדם היא זכות יסוד בסיסית, ולכן המחוקק קבע עונשים משמעותיים על שלילת חירותו של אדם שלא כדין. 

לפי סעיף 377 לחוק העונשין, העונש המקסימלי על עבירה של כליאת שווא בנסיבות רגילות הוא עד שלוש שנות מאסר. מדובר בעונש משמעותי, המעיד על כך שהמחוקק רואה בעבירה זו פגיעה חמורה בזכות הבסיסית של אדם לחירות ולתנועה חופשית.

חשוב לציין כי משך הכליאה אינו משפיע בהכרח על קיומה של העבירה, כלומר, גם אם אדם נכלא לזמן קצר בלבד, ניתן להעמיד לדין את מבצע העבירה ולגזור עליו עונש של מאסר בפועל או עונשים אחרים, בהתאם לנסיבות.

יש לציין שבית המשפט עשוי להטיל עונש חמור יותר אם העבירה בוצעה תוך שימוש באלימות, איומים או בנסיבות מחמירות אחרות. דוגמאות לכך כוללות:

  1. כליאת שווא תוך שימוש בכוח פיזי – אם הכליאה כללה שימוש בכוח פיזי כדי למנוע את יציאתו של הקורבן, עשוי בית המשפט להטיל עונש חמור יותר, שכן מדובר בפגיעה כפולה – גם בשלילת חירות וגם בתקיפה.

  2. איומים או הפחדה – אם אדם נמנע מלעזוב מקום מסוים בעקבות איומים או מניפולציה פסיכולוגית, ייתכן שהדבר ייחשב לנסיבה מחמירה, במיוחד אם האיומים כללו חשש לאלימות פיזית.

  3. נזק גופני או נפשי שנגרם לקורבן – כאשר הכליאה גרמה נזק פיזי או נפשי לקורבן, ניתן להחמיר את הענישה ולהטיל עונש מאסר ממושך יותר.

  4. ביצוע העבירה במסגרת אלימות במשפחה – אם אדם כלא בן משפחה (כגון בן/בת זוג או ילד), בית המשפט ייטה לראות בכך עבירה חמורה יותר, ולעיתים אף יוסיף סעיפים נוספים בכתב האישום, כמו התעללות נפשית או פיזית. 

  5. שילוב עם עבירות נוספות – כאשר כליאת השווא מלווה בעבירות פליליות אחרות, כגון חטיפה, תקיפה, אלימות במשפחה, או סחיטה, הענישה עשויה להיות מחמירה אף יותר.


שיקולים שונים בענישה: 

כאשר בית המשפט דן בתיק של כליאת שווא, הוא שוקל מספר גורמים בעת קביעת גזר הדין, בניהם:

  • חומרת הפגיעה בקורבן – עד כמה הכליאה השפיעה עליו, האם סבל מפחד, לחץ נפשי או פגיעות גופניות.

  • משך הזמן של הכליאה – ככל שהכליאה נמשכה זמן רב יותר, כך עשוי העונש להיות חמור יותר.

  • נסיבותיו האישיות של הנאשם – עבר פלילי, נסיבות חייו, והאם הביע חרטה על מעשיו.

  • מטרת הכליאה – האם הכליאה נועדה להתעלל בקורבן, להפעיל עליו לחץ, או שהייתה תוצאה של סכסוך רגעי.

  • עבר פלילי קודם – אם לנאשם יש עבר פלילי בעבירות דומות, בית המשפט עשוי להחמיר בענישה כדי להרתיעו מביצוע עבירות נוספות.

כפי שניתן לראות, הענישה בעבירה של כליאת שווא הינה חמורה ועשויה להיות מושפעת מגורמים שונים, ולכן, ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של כליאת שווא, ישנה חשיבות רבה להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום. 

דוגמאות לכליאת שווא

כליאת שווא יכולה להתרחש במגוון מצבים, בהם אדם מונע מאדם אחר לעזוב מקום מסוים בניגוד לרצונו וללא סמכות חוקית. להלן מספר דוגמאות נפוצות:

1. נעילת אדם בתוך חדר – אדם נועל אדם אחר בחדר מבלי לאפשר לו לצאת, גם אם מדובר בפרק זמן קצר. לדוגמה, מעסיק שנועל עובד במשרד כדי להכריח אותו להמשיך לעבוד, או בן זוג שנועל את בת זוגו בבית לאחר ויכוח.

2. החזקת אדם בכוח ומניעת יציאתו – אדם מחזיק פיזית באדם אחר כדי למנוע ממנו לעזוב. לדוגמה, אדם שאוחז בזרועו של אדם אחר בכוח ולא מאפשר לו לזוז, או מספר אנשים שחוסמים את דרכו של אדם ולא מאפשרים לו לצאת.

3. מניעת ירידה מרכב – נהג שמסרב לעצור את הרכב או לנעול את הדלתות כדי למנוע מנוסע לצאת, אפילו אם אין שימוש באלימות פיזית. לדוגמה, מונית שבה הנהג מסרב לאפשר לנוסע לרדת עד שישלם סכום שהוא אינו חייב.

4. איומים למניעת יציאה – גם אם לא נעשה שימוש בכוח פיזי, איום או הפחדה שמונעים מאדם לצאת ממקום מסוים יכולים להיחשב לכליאת שווא. לדוגמה, אדם שאומר לאחר: "אם תצא מכאן, אפגע בך", וכתוצאה מכך הקורבן נשאר במקום מתוך פחד.

5. ניצול סמכות או מרמה למניעת יציאה – אם אדם משכנע אחר שהוא אינו יכול לעזוב באמצעות מידע כוזב או ניצול כוחו, זו יכולה להיות כליאת שווא. למשל, אדם המתחזה לשוטר ומונע מאדם לעזוב מקום בטענה ש"יש נגדך צו מעצר", למרות שאין לו סמכות לכך.

6. כליאת שווא במסגרת אלימות במשפחה – במקרים של אלימות במשפחה, כליאת שווא יכולה להתרחש כאשר בן זוג מונע פיזית או באיומים מבן/בת זוגו לעזוב את הבית. לדוגמה, גבר שמונע מבת זוגו לצאת מהבית בכך שהוא חוסם את הדלת או מסתיר את מפתחות הרכב.

7. החזקת אדם בניגוד לרצונו בבית חולים או מוסד אחר – אם אדם מחזיק אחר בבית חולים, מוסד טיפולי או בית אבות ללא סמכות חוקית, זו עשויה להיחשב לכליאת שווא. לדוגמה, קרוב משפחה המונע מאדם קשיש לצאת ממוסד טיפולי ללא אישורו, למרות שהוא אינו מחויב להישאר שם.

8. כליאה במסגרת סכסוך עסקי – בעל חנות שנועל לקוח בפנים לאחר ויכוח על תשלום, או מעסיק שמונע מעובד לעזוב עד שיסכים לחתום על מסמך מסוים – אלו דוגמאות לכליאת שווא בתחום העסקי.

9. מניעת יציאה באמצעות שלילת חפצים חיוניים – אם אדם מונע מאדם אחר לצאת על ידי החרמת חפצים החיוניים לו, כמו מפתחות רכב או טלפון נייד, ניתן לראות בכך כליאת שווא. לדוגמה, מעסיק שלוקח לעובד את המפתחות כדי למנוע ממנו לעזוב את מקום העבודה.

10. שימוש בכוח פסיכולוגי כדי לגרום לאדם להרגיש כלוא – למשל, אדם שנועל דלת אך אומר לאדם שבתוך החדר כי הוא "חופשי לצאת", כשהוא יודע שהקורבן פוחד לצאת מחשש לאלימות או תגובה קשה.

חקירה במשטרה על כליאת שווא

להלן סקירה קצרה של שלבי החקירה המשטרתית בעבירה של כליאת שווא (המוכרת לעיתים גם כ"כליאה בלתי חוקית"). חשוב לציין שההתנהלות המדויקת עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה ולנהלי המשטרה. להלן עיקרי השלבים המקובלים:

  1. קבלת התלונה ופתיחת תיק חקירה – השלב הראשון מתחיל כאשר אדם מגיע לתחנת המשטרה או יוצר קשר בדרך אחרת (טלפון, פנייה מקוונת וכו') ומתלונן על כליאת שווא. לאחר קבלת התלונה, המשטרה פותחת תיק חקירה רשמי ומקצה חוקרים מטעם יחידה מתאימה לטיפול בנושא.

  2. איסוף מידע ראשוני ובדיקת ראיות – החוקרים מבצעים איסוף מיידי של מידע על האירוע, לרבות פרטים על זהות החשודים, תיאור המעשה, תיעוד חזותי (מצלמות אבטחה), עדויות ועדויות ראשוניות מהמקום. ייתכן שייאספו מסמכים רפואיים אם נגרמה פגיעה פיזית או נפשית למתלונן, או חוות דעת נוספות לצורך ביסוס או שלילת החשד.

  3. זימון ועימות עדים – בשלב זה מזמנים עדים פוטנציאליים למסירת עדות. כל אדם שעשוי להחזיק במידע רלוונטי לגבי האירוע – חברים, בני משפחה, שכנים, עוברי אורח או גורמים מקצועיים (כגון צוות רפואי). לעיתים, במקרים מורכבים או רגישים, עשויים החוקרים לנהל עימות בין העדים השונים, או בין העדים לבין החשוד עצמו, על מנת לחדד פערים בגרסאות.

  4. חקירת החשוד – לאחר שנאסף מספיק בסיס ראייתי ראשוני, החשוד מזומן לחקירה או נעצר לצורכי חקירה (בהתאם לחומרת המקרה והיקף הראיות). בחקירה עצמה, החשוד נשאל על נסיבות האירוע, מקומו בעת ביצוע העבירה, יחסים עם המתלונן, וכדומה. למשטרה סמכות לבצע חקירה תחת אזהרה בחשד לעבירות פליליות, ולאחריה עשוי להיקבע מעמדו של החשוד (למשל המשך מעצר או שחרור בערבות).

  5. ניתוח הראיות והמלצות – לאחר סיום חקירת החשוד וגביית העדויות, החוקרים מנתחים את חומר הראיות שנאסף: עדויות המתלונן והעדים, תיעוד פיזי, תיעוד וידאו, מסמכים רפואיים ועוד. נבדקת אמינות העדויות, עקביות הסיפור של המתלונן ושל החשוד, וכן האם קיימות ראיות טכניות (כמו הקלטות, צילומים וכדומה) התומכות באחת הגרסאות.

  6. העברת התיק לפרקליטות והחלטה על כתב אישום – התיק מועבר לפרקליטות או לתביעה המשטרתית (בהתאם לחומרת המעשה) לצורך קבלת החלטה. 

כתב אישום על כליאת שווא

כתב אישום בעבירה של כליאת שווא מוגש על ידי התביעה, לאחר בחינה של הראיות שנאספו בחקירה, ולאחר שהתביעה סבורה כי ישנה תשתית ראייתית חזקה וסיכוי סביר להרשעה. מבנה כתב האישום ותוכנו נקבעים בחוק סדר הדין הפלילי, אך להלן הנקודות העיקריות שנכללות בו בדרך כלל:

  • פרטים מזהים של הנאשם.
  • עובדות המקרה, המגבשות את העבירה.
  • סעיפי החוק הרלוונטיים.
  • ציון נסיבות מחמירות, ככל שישנן.
  • רשימת עדי התביעה. 

כמתואר לעיל, כתב האישום בעבירת כליאת שווא יציג את פרטי הנאשם, את השתלשלות האירועים כמתואר בחומר הראיות, את הסעיפים בחוק העונשין המיוחסים לו, ואת הנסיבות התומכות באישום. לאחר הגשת כתב האישום ייערך משפט, בו ייבחנו הראיות והטענות של שני הצדדים עד למתן פסק דין.

ייצוג משפטי בעבירה של כליאת שווא

עבירת כליאת שווא נחשבת לאחת העבירות הפוגעות ביותר בזכות היסוד לחירות של האדם, ומשכך יש לה השלכות חמורות הן על הנאשם והן על הקורבן. הליך פלילי הנוגע לכליאת שווא טומן בחובו מורכבות משפטית וראייתית רבה: יש להוכיח את עצם שלילת החירות, את היסוד הנפשי הנדרש, ואת מכלול הנסיבות האפשריות העלולות להשפיע על חומרת המעשה, כגון שימוש באלימות או משך הזמן שבו הוחזק הקורבן. עורך דין פלילי מנוסה, המעניק ייצוג משפטי איכותי, מהווה מרכיב קריטי בהגנה על זכויות הנאשם החל משלב החקירה המשטרתית, דרך בחינת הראיות והעדויות ועד לניהול קו ההגנה בבית המשפט.

ככלל, עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום, ידע לנתח את עדויות העדים, את ההקלטות ואת החומר הראייתי, כמו גם ידע לזהות פערים או כשלים בחקירה. לכן, ככל שהנכם חשודים או נאשמים בעבירה של כליאת שווא, מומלץ לפנות באופן מיידי לעורך דין פלילי העוסק בעבירות של כליאת שווא, על מנת שיתמקד בנקודות החשובות שעוזרות לכם, כמו גם שיעשה את כל המאמצים לסגירת תיק החקירה ו/או לביטול כתב האישום, ו/או לסגירת הסדר טיעון מקל, במקרים המתאימים.

עורך דין פלילי

חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של כליאת שווא? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. המשרד זמין ללקוחותיו 24/7 בכל רחבי הארץ.