נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות הפליליות החמורות, וזאת בשל הסיכון המשמעותי הטמון בה לחיי הנהג ומשתמשי הדרך האחרים. החוק בישראל קובע ענישה מחמירה הכוללת בין היתר פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, קנס, ואף מאסר. נהג שיכור מוגדר בחוק כמי שנוהג כשבדמו או באוויר נשוף מגופו מצוי אלכוהול מעל הריכוז המותר, כמו גם מי שנוהג תחת השפעת סם מסוכן . נכון להיום, לנהג רגיל נאסר לנהוג אם ריכוז האלכוהול עולה על 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם (0.05%) או 290 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף . עבור נהגים "מיוחדים" – כגון נהג חדש, נהג צעיר (מתחת לגיל 24) ונהג מקצועי (רכב ציבורי או כבד) – הסף מחמיר אף יותר (מעל 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם, או 50 מק"ג בליטר אוויר). חשוב להדגיש שהחוק קובע אמות מידה מספריות להגדרת שכרות, וזאת גם אם הנהג מרגיש צלול לחלוטין.

ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום. משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל תחומי המשפט הפלילי. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות – זמינות של 24/7 בכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

חקירת משטרה בעבירה של נהיגה בשכרות

אכיפת איסור הנהיגה בשכרות מתבצעת באופן מוגבר, בגלוי ובסמוי, במיוחד באזורי בילוי ובקרבתם. משטרת ישראל מפעילה מחסומי בידוק יזומים וסיורים בניידות סמויות כדי לאתר נהגים החשודים כנוהגים תחת השפעת אלכוהול. חקירת המשטרה בעבירה זו מורכבת ממספר שלבים עיקריים, שנועדו לבסס ראיות להוכחת שכרותו של הנהג:

עיכוב ותצפית ראשונית:

בשלב ראשון, אם עולה חשד שנהג מצוי בגילופין (למשל ריח אלכוהול חזק, התנהגות מבולבלת או עבירת תנועה שבוצעה), השוטר עוצר את הנהג ומבצע תצפית והתרשמות ראשונית. נהגים כאלה יתושאלו בשאלות כלליות ויתבקשו לבצע מבחני ביצוע (הנכללים ב"טופס בדיקת מאפיינים"), כגון עמידה יציבה, הליכה בקו ישר ונגיעה באצבע לאף. תוצאות מבחן המאפיינים מסייעות למשטרה להעריך השפעת אלכוהול על הנהג, ואף ישמשו כראיה נוספת אם בדיקת הינשוף המאוחרת תיכשל או תיפסל. יצוין כי שוטר חייב ליידע את הנהג בתום בדיקת המאפיינים אם נכשל בה, ולאפשר לו זכות להיוועץ בעורך דין לפני המשך הבדיקות. יודגש גם כי לנהג זכות שלא להשיב לשאלות המפלילות ולא לבצע מיוזמתו פעולות בבדיקת המאפיינים – סירוב לשתף פעולה בשלב זה כשלעצמו אינו מהווה עבירה ואינו מקים חזקה של נהיגה בשכרות.

בדיקת נשיפון (בדיקת סינון ראשונית)
:

בהיעדר סתירה לחשד הראשוני, השוטר רשאי לדרוש מהנהג לנשוף למכשיר נשיפה קטן המכונה "נשיפון". זהו מכשיר ידני שנותן אינדיקציה ראשונית להמצאות אלכוהול בגוף הנהג. בדיקת הנשיפון אינה מדויקת ואינה קבילה כראיה בבית המשפט – המכשיר אינו מפיק פלט מדויק אלא מציג אינדיקציה כללית. תכליתה בעיקר לסייע לשוטר להחליט אם יש צורך בבדיקה מדויקת יותר. חשוב לדעת: אין חובה חוקית על הנהג להסכים לבדיקת הנשיפון, וסירוב בשלב זה אינו מהווה עבירת סירוב, כמו גם אינו מקים חזקה שהנהג שסירב לבדיקה הינו שיכור. עם זאת, סירוב עשוי להגביר את חשדו של השוטר ולהוביל לבדיקות המשך באמצעים אחרים.

בדיקת ינשוף (בדיקת נשיפה כמותית):

במידה ותוצאות הנשיפון מצביעות על אלכוהול מעל המותר, או אם סיבות אחרות מבססות חשד סביר, תבוצע בדיקת "ינשוף" – בדיקת נשיפה במכשיר אלקטרוני מתקדם המסוגל למדוד באופן כמותי את ריכוז אדי האלכוהול באוויר ריאות הנהג . הנהג מתבקש לנשוף פעמיים למכשיר, בהפרש זמן קצר, עד לקבלת נפח אוויר מספיק בכל נשיפה . מכשיר הינשוף מנתח את דגימות האוויר באמצעות חיישנים טכנולוגיים ומפיק פלט מספרי – הן על גבי צג דיגיטלי והן בהדפסת נייר . תוצאת הבדיקה מצביעה על ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף של הנהג, והיא קבילה כראיה בבית המשפט להוכחת נהיגה בשכרות . לפי הנהלים, על ההפעלה להיות מוקפדת: יש לוודא שהנהג נמנע משתייה, עישון או הקאה במשך 15 דקות טרם הבדיקה, שהמכשיר כויל ב-24 השעות האחרונות, ושבוצע כהלכה הליך ההמתנה הנדרש בין עצירת הנהג לבדיקה . כמו כן, השוטר חייב לקבל את הסכמת הנהג לבדיקה ולהסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב . חשוב ביותר: סירוב להיבדק בינשוף שקול על פי החוק לעבירת נהיגה בשכרות – סירוב כזה מקים חזקת "נהיגה בשכרות" נגד הנהג, ועשוי להביא להרשעתו ולענישה כאילו נמצא שיכור בבדיקה. כלומר, משתלם לנהג לשתף פעולה בבדיקה זו, כי אי-הסכמה כמוה כהודאה במיוחס.

בדיקות דם או שתן (בנסיבות מיוחדות):

ברוב המכריע של המקרים נשענת האכיפה על בדיקת הינשוף. עם זאת, החוק מסמיך את המשטרה גם לקחת דגימת דם או שתן מהנהג לבדיקת אלכוהול או סמים, במיוחד אם קיים חשד לנהיגה תחת השפעת סמים או במקרים בהם לא ניתן לבצע בדיקת ינשוף (למשל כאשר הנהג פצוע ומפונה לבית חולים). בעבר התעוררו סוגיות משפטיות לגבי חוקיות בדיקות הדם ללא חקיקה מפורשת, אך החוק תוקן כדי להסדיר סמכות זו . כיום, דגימת דם או שתן עשויה לשמש ראיה חלופית או משלימה: למשל, דגימת דם יכולה לתת מדד מדויק של ריכוז האלכוהול (מ"ג אלכוהול למאה מ"ל דם), ודגימת שתן נחוצה לאיתור חומרים מסוכנים (סמים) בגוף הנהג. סירוב בלתי סביר למסור דגימת דם או שתן כאשר נדרש כדין יכול אף הוא להיחשב כסירוב לבדיקת שכרות לכל דבר ועניין. עם זאת, יש לציין שלצורך נטילת דם נדרשת הסכמה או צו, ובכל מקרה על הבדיקה להתבצע על ידי גורם רפואי מוסמך.

חקירת החשוד ורישום הודעה
:

במידה והבדיקות המדעיות (ינשוף/דם) מצביעות על שכרות, הנהג לרוב יעוכב לתחנת המשטרה לחקירה רשמית תחת אזהרה. במהלך חקירת החשוד יישאל הנהג שאלות לגבי נסיבות הנהיגה, מתי, מה וכמה שתה, האם חש סימני שכרות, ועוד. מטרת החקירה לגבש תשתית ראייתית משלימה ולהוציא מהחשוד הודאה או הסברים (שלעתים עלולים להפליל אותו). חשוב להזכיר כי לחשוד עומדת הזכות לשמור על שתיקה בחקירה, כמו גם עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין לפני מסירת גרסה. הדברים שהחשוד יאמר – או לא יאמר – יכולים להשפיע על סיכויי התיק בהמשך, ולכן ליווי משפטי מקצועי מוקדם הוא יקר ערך.

טענות הגנה בעבירה של נהיגה בשכרות

במידה והתיק מתנהל בבית המשפט (אם לא הושג הסדר או אם הנאשם כופר באשמה), עורך דין פלילי מנוסה יעלה טענות הגנה משפטיות כדי לערער על הוכחת אשמת הנהג או לחתור לזיכויו/הקלה בעונשו. ישנן מגוון טענות הגנה אפשריות בעבירת נהיגה בשכרות, ובית המשפט יבחן כל טענה לגופה. להלן דוגמאות מרכזיות:

  1. כשלים בראיות המדעיות – עורך הדין עשוי לטעון לפגמים בבדיקת הינשוף עצמה – למשל, שהמכשיר לא כויל כנדרש או לא תופעל בהתאם לפרוטוקול (אי-הקפדה על 15 דקות המתנה, קיומם של אדי אלכוהול חיצוניים בזירה, או תקלה טכנית) . אם תוצאות הינשוף גבוליות, ניתן לטעון לסטיית תקן ומרווח טעות במדידה, כך שהנאשם למעשה לא עבר את הרף המותר בוודאות. בנוסף, ייתכנו מצבים רפואיים או חומרים אחרים בגוף הנהג העלולים להטות את התוצאה (כגון תרופות מסוימות שהנהג נוטל).

  2. שרשרת הראיות – למשל, אם דגימת דם נלקחה, לוודא שנשמרה שרשרת מוצגים נאותה במעבר הדגימה למעבדה, שאם לא כן תוצאותיה עלולות להיפסל. עורך דין הבקיא בתחום ייעזר גם בחוות דעת מומחים (לדוגמה, טוקסיקולוג) אם עולה צורך לערער על מהימנות הבדיקה.

  3. אי-קיום דרישות החוק ונהלי המשטרה – החוק והנהלים מציבים לשוטרים חובות פרוצדורליות ברורות – ועורך הדין יבדוק האם כולן מולאו. דוגמאות: אם השוטר לא הודיע לחשוד על זכותו להיוועץ בעו"ד לפני בדיקת הינשוף, כנדרש בפסיקה , תטען ההגנה לפגיעה בזכות מהותית שעשויה להצדיק פסילת הראיות שהושגו לאחר מכן. עוד דוגמה: השוטר מחויב להציג לנהג אזהרה מפורשת שתוצאה של סירוב לבדיקה כמוה כהודאה בנהיגה בשכרות – ואם לא עשה כן, ניתן יהיה לטעון שסירוב הנהג (אם היה) לא צריך להיחשב כהוכחה נגדו. גם טעויות ברישום "טופס המאפיינים" והדו"חות (כגון תיאור לא מדויק של האירוע, השמטת פרטים חיוניים או חוסר מיומנות במילוי הטופס) – עשויות להיחשף ע"י עורך הדין ולהיחשב ככשלים ראייתיים . כשלים כאלה יכולים לעורר ספק סביר לגבי אשמת הנאשם או לפחות לשמש כנסיבות להקלה בעונש.

  4. העדר חשד סביר – עורך הדין הפלילי יכול לבדוק אם מלכתחילה הייתה לשוטר עילה מוצדקת לעצירת הנהג ולדרישת בדיקת שכרות. החוק מתיר בדיקות אקראיות במידה מסוימת , אך ככל שיוכח שהנהג נעצר ללא סמכות או ללא חשד מינימלי כנדרש, עשוי הדבר לפגוע בכשרות הראיות ואף להביא לביטול האישום. בפועל טענה זו הינה נדירה, שכן המשטרה עורכת מחסומים יזומים מתוקף סמכות סטטוטורית, ודי בריח אלכוהול או בעבירת תנועה קלה כדי להצדיק בדיקה.

  5. זהות הנהג ונסיבות הנסיעה – במקרים חריגים, תתמקד ההגנה בשאלה האם הנאשם אכן נהג ברכב בעת שהיותו שיכור. למשל, אם הנהג נמצא ברכב חונה כשהוא תחת השפעה, יכולה להיות מחלוקת אם הדבר מהווה "נהיגה". החוק דורש היות האדם "ממונה על הרכב" או "נוהג" בפועל, ונפקות הדבר תלויה בנסיבות (למשל מנוע מונע, מיקום הנהג ברכב). עורך דין יבחן אפשרות כזו כאשר אינה נשללת ע"י הראיות.

    בסופו של דבר, מקצועיות ומומחיות מצדו של עורך הדין הפלילי הן אלו שיכריעו במיצוי קו ההגנה הנכון. סנגור פלילי הבקיא בדיני התעבורה יידע לאתר בתיק את הנקודות החלשות של התביעה, ולהשוות אותן לדרישות החוק והפסיקה. כך, במקרים המתאימים, ניתן להביא לזיכוי מלא או להמרת סעיף האישום לעבירה קלה יותר.

העונש על נהיגה בשכרות

העונש על נהג שמורשע בנהיגה בשכרות נקבע בפקודת התעבורה ובחוקים הנלווים, והוא כולל שילוב של עונשים עיקריים ומשניים . הענישה בחוק הישראלי חמורה,  וזאת במטרה למגר את התופעה המסוכנת. להלן רכיבי העונש המרכזיים בעבירה זו, לפי מסגרת הדין הקיים:

  • פסילת רישיון הנהיגה זהו העונש המרכזי והמובהק בעבירת שכרות. המחוקק קבע עונש פסילה מינימלי חובה של 24 חודשי פסילת רישיון למורשע בעבירה, למעט בנסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה ממנו . בתי המשפט לתעבורה רואים בכך רף תחתון שמחייב אותם, ובהתאם להנחיית בית המשפט העליון – אין לשופט שיקול דעת שלא לפסול לפחות לתקופה זו אלא אם הוכח עניין חריג ביותר . יתרה מזו, החוק מחמיר עוד יותר עם נהגים חוזרים: אם הורשע נהג בעבירת שכרות נוספת בתוך שנה מעבירה קודמת, יושת עליו עונש מינימום של 4 שנות פסילת רישיון נהיגה . יש לציין כי פסילת הרישיון נספרת מהיום שפוסק בית המשפט (בניכוי פסילה מנהלית קודמת, אם הייתה), ולעיתים היא מלווה בתנאים לקבלתו חזרה (נהג חדש שנפסל חייב לעבור שוב תיאוריה וטסט למשל).

  • קנס כספי – בתי המשפט מוסמכים להטיל קנס נכבד על נהג שהורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. החוק מגדיר את דרגת הקנס המקסימלי לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין , שמשמעותו כיום סכום של עשרות אלפי שקלים (סכום מדויק מתעדכן מעת לעת). בפועל, ברוב המקרים מוטלים קנסות מתונים יותר בהתאם לנסיבות (לרוב באלפי שקלים בודדים), אך בעבירות חמורות או במקרים של עבר תעבורתי מכביד, הקנס יכול להיות גבוה באופן משמעותי. הקנס מהווה רכיב ענישה חשוב להרתעה ולהמחשת חומרת המעשה גם בפן הכלכלי.

  • מאסר על תנאי – בענישה בעבירות של נהיגה בשכרות נהוג כמעט תמיד לכלול רכיב של מאסר מותנה (על תנאי). בית המשפט קובע תקופת מאסר, שלרוב נעה בין מספר חודשים לשנה, ומתנה את ריצויה בכך שהנאשם לא יבצע עבירה דומה בתוך פרק זמן מסוים (לדוגמה, 6–12 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים). מאסר על תנאי הוא אמצעי הרתעתי: הנהג יודע שאם יחזור ויורשע בעבירה דומה בתוך התקופה, יופעל נגדו העונש ויישלח למאסר בפועל בנוסף לענישה החדשה. בעבירה ראשונה, מקובל להסתפק במאסר מותנה ולא למצות את הדין במאסר בפועל, אלא אם התקיימו נסיבות מחמירות במיוחד (כגון רמת אלכוהול חריגה מאוד, סירוב בוטה, או מעורבות בתאונה). עם זאת, בביצוע עבירת שכרות חוזרת או בנסיבות מחמירות, המאסר על תנאי שנקבע בעבר עלול להיות מופעל, ויתווסף על ענישה חדשה שתקבע.

  • מאסר בפועל או בעבודות שירות – ככל שמדובר בעבירה של נהיגה בשכרות, החוק מאפשר להטיל עונש של מאסר בפועל עד שנתיים, או לחילופין מאסר בעבודות שירות. כפי שצוין, בביצוע עבירה ראשונה ללא אירועים נוספים, נדיר שבית המשפט ימצה את הדין עד כדי מאסר בפועל ממושך. אך ישנם מקרים בהם נגזר מאסר, במיוחד כשמדובר בעבירה חוזרת או כאשר הנהיגה השיכורה לוותה בנסיבות חמורות (למשל סיכון בולט למשתמשי דרך, גרימת תאונה עם נפגעים, או ריכוז אלכוהול גבוה בהרבה מהמותר) . במדרג החומרה, אם נהיגה בשכרות גרמה לתאונה קטלנית, הנאשם צפוי להיות מואשם אף בעבירת המתה בקלות דעת, שאו אז הענישה עלולה להגיע לשנות מאסר רבות.

  • ענישות נלוות נוספות – לצד העונשים העיקריים, בית המשפט יכול לשקול ענישה חינוכית ושיקומית: למשל, התחייבות כספית להימנע מעבירה, השתתפות בקורסי נהיגה מונעת ותקופת מבחן. בעבירות תעבורה חמורות אחרות מוכרת גם אפשרות של שליחת הנהג ל- שירות לתועלת הציבור (של"צ), אם כי בעבירות של נהיגה בשכרות הדבר פחות נפוץ כחלק מגזר הדין (אלא אם הייתה הסכמה במסגרת הסדר טיעון). בנוסף, נהג חדש שמורשע בנהיגה בשכרות או אפילו בנהיגה תחת השפעה יידרש, אחרי תקופת הפסילה, לעבור מבחנים מחדש (תיאוריה וטסט) ותיבדק כשירותו הרפואית במכון הרפואי, בטרם יחודש רישיונו . צעדים אלה מחוץ לבית המשפט נועדו לוודא שחוזר לכביש רק מי שהפיק את הלקחים הנדרשים ואינו מסכן את הציבור. 

תפקידו של עורך דין פלילי בעבירה של נהיגה בשכרות

עבירת הנהיגה בשכרות משלבת הליך פלילי ותעבורתי, וההשלכות לנהג הנאשם כבדות משקל (פסילת רישיון ממושכת, קנסות, ואף מאסר). לפיכך, ייצוג משפטי מקצועי הוא חיוני כדי להגן על זכויות הנהג, כמו גם לצורך השגת תוצאה מיטבית במסגרת ההליך המשפטי. עורך דין המתמחה בתעבורה ובדין הפלילי ממלא תפקיד מרכזי במספר מישורים: החל משלבי החקירה המוקדמים (מעמד השימוע והפסילה המנהלית), דרך ניהול משא ומתן עם התביעה, ועד לניהול ההליך המשפטי להלן עיקר תרומתו של עורך דין פלילי בעבירה זו:

ליווי בשימוע ופסילה מנהלית:

כאשר נהג נחשד בנהיגה בשכרות, במיוחד אם ריכוז האלכוהול שנמדד גבוה או אם מדובר בעבירה חוזרת, מוסמכת המשטרה לנקוט בצעדים מנהליים מיידיים.  קצין משטרה בדרגת ממונה רשאי לקיים שימוע מנהלי לנהג ולשקול פסילת רישיון מנהלית ל-30 יום וכן החרמת הרכב ל-30 יום . השימוע הוא הליך קצר ובלתי פורמלי יחסית, שבו הקצין מציג לנהג את החשדות ותוצאות הבדיקה, ומאפשר לו לטעון טענות מדוע לא לפסול את רישיונו או לאסור את שימוש רכבו. בשלב קריטי זה, עורך הדין יכול לספק סיוע רב-ערך: הכנת טיעונים משפטיים להצגה בפני הקצין, כגון נסיבות אישיות חיוניות (תלות ברישיון לצורכי פרנסה, מצב חירום שהוביל לעבירה, וכדומה) או ליקויים ראייתיים לכאורה בתיק . עורך דין פלילי מנוסה ידריך את הנהג לקראת השימוע, ויבסס בשמו טענות מקלות ותקדימים רלוונטיים במטרה למנוע את שלילת הרישיון או לצמצם את משכה . בנוסף, באפשרותו לסייע בהצגת ראיות חיוביות או מסמכים (למשל, אישורים רפואיים, הוכחת העדר עבר תעבורתי) שעשויים לשכנע להקל. אם למרות הטיעונים יחליט הקצין על פסילת הרישיון והחרמת הרכב, עורך הדין יכול להגיש ערר דחוף לבית המשפט לתעבורה ולבקש את ביטול הפסילה או את קיצור תקופתה.  במקרים המתאימים, בית המשפט רשאי לבטל או להפחית את הפסילה המנהלית, למשל אם מצא כי לא הייתה תשתית ראייתית איתנה או שיש נסיבות חריגות המצדיקות זאת. פעילותו המהירה והמדויקת של עורך הדין הפלילי בשלב זה, עשויה לאפשר לנהג לחזור לנהוג עוד לפני תום 30 הימים – זאת ככל שהערר יתקבל.

ניהול משא ומתן והסדרי טיעון:

לאחר הגשת כתב האישום, עיקר תפקידו של הסנגור הוא בחינת חומר הראיות לעומקו וגיבוש אסטרטגיה להגנה. עורך הדין יבדוק בקפדנות את דו"חות השוטרים, תוצאות מכשיר הינשוף (לרבות תעודות כיול ותחזוקה שלו), טופס המאפיינים, סרטוני גוף (אם קיימים), ותיעוד החקירה. איתור פגמים מהותיים או כשלים פרוצדורליים בראיות יכול לשמש מנוף במגעים עם התביעה. בפועל, תיקי שכרות רבים מסתיימים בהסדר טיעון ולא בניהול הוכחות מלא, במיוחד כשמדובר בעבירה ראשונה של הנהג. עורך דין פלילי מיומן יפעל לנהל משא ומתן עם התובע המשטרתי (או הפרקליטות, לפי העניין) במטרה להגיע להסדר מיטיב. לעיתים ניתן לשכנע את התביעה לתקן את כתב האישום לעבירה קלה יותר – למשל מ"נהיגה בשכרות" ל"נהיגה תחת השפעה". ההבדל אינו סמנטי בלבד: נהיגה תחת השפעה (שאינה מגיעה לכדי הרמה המינימלית של שכרות סטטוטורית) נושאת עונש מינימום של פסילת רישיון ל-3 חודשים בלבד, לעומת מינימום של שנתיים בפסילת רישיון בעבירת השכרות המלאה. לפיכך, השגת הסדר כזה עבור הלקוח היא הישג משמעותי המצמצם את הפגיעה בו. הסדרים אחרים יכולים לכלול הקלות בענישה במסגרת ההרשעה בשכרות – למשל, התביעה עשויה להסכים לעונש פסילת רישיון לתקופה מינימלית (שנתיים) ללא תוספת, להימנע מבקשת מאסר בפועל ולהסתפק במאסר על תנאי, להפחית את סכום הקנס, וכדומה. במסגרת המו"מ, עורך הדין יבליט בפני התביעה נסיבות מקלות אישיות (היעדר עבר פלילי/תעבורתי, התנהגות חיובית של הנאשם, פגיעה חמורה שתיגרם לפרנסתו עקב הפסילה וכו') , וכן יציג קשיים ראייתיים שאותרו (למשל תקינות הבדיקה או חוקיותה) כדי לעודד את התביעה להתפשר מחשש שמא התיק יקרוס במשפט. יש לציין שהתביעה המשטרתית ובתי המשפט נוטים במדיניותם הכללית להחמיר באכיפה וענישה בעבירות שכרות, בשל האינטרס הציבורי הברור שבהרתעה . יחד עם זאת, תפקיד הסנגור לאזן מדיניות זו ע"י מיצוי כל אפשרות חוקית להקלה לטובת הנאשם.

לסיכום
, עבירת הנהיגה בשכרות מטופלת בישראל ביד קשה, הן במישור החקירתי והן במישור המשפטי. שלבי החקירה המשטרתית בנויים לאסוף ראיות חד-משמעיות לשכרות הנהג, ועורכי הדין המגינים על נאשמים בתחום זה נדרשים לידע מקצועי רב כדי לאתר פגמים בראיות ולהבטיח הליך משפטי הוגן. הענישה הכבדה – פסילת רישיון ממושכת, קנסות כבדים ואפשרות למאסר – משקפת את הסיכון הגבוה הגלום במעשה וממחישה את מדיניות ה-"אפס סובלנות" כלפי נהיגה תחת השפעת אלכוהול. יחד עם זאת, באמצעות ייצוג משפטי איכותי, ניתן לעתים למזער נזקים לנאשם, ולהגיע ל- הסדר טיעון מקל, או אף לזיכוי – במקרים המתאימים.

עורך דין פלילי

חשודים או נאשמים בביצוע עבירה פלילית? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל תחומי המשפט הפלילי. בין שירותי המשרד תוכלו למצוא: ייעוץ לפני חקירה, שחרור ממעצר, ייצוג בהליך פלילי, הגשת ערעור פלילי, ייעוץ משפטי פלילי, ועוד. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות. המשרד זמין ללקוחותיו 24/7 בכל רחבי הארץ.