עורך דין הטרדה מינית
עורך דין הטרדה מינית
עורך דין הטרדה מינית – הטרדה מינית הינו מונח רחב ומתייחס למגוון רב של התנהגויות מיניות שאינן הולמות. הטרדה מינית אינה חייבת לכלול מגע מיני או מגע בכלל והיא יכולה לכלול הערות מיניות, הצעות מיניות מבזות, התייחסויות פוגעניות כלפי נטייתו המינית של אדם, בדיחות מיניות וכו'.
במדינת ישראל, הטרדה מינית מהווה הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. ככל שנפלת קורבן ל- הטרדה מינית, מומלץ לפנות ללא דיחוי ל- עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית מנוסה שילווה אותך ויעזור לך למצות את זכויותיך.
בהתאמה, ככל שהנך חשוד או נאשם בעבירה של הטרדה מינית, מומלץ לפנות בדחיפות ל- עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית, על מנת שילווה אותך ויעזור לך לעמוד על זכויותיך.
משרד עורך דין הטרדה מינית | עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן, מלווה ומייצג הן נפגעי הטרדה מינית, והן חשודים ונאשמים בעבירות של הטרדה מינית. זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ!
הטרדה מינית בעבודה
הטרדה מינית בעבודה – לכל אדם יש את הזכות למקום עבודה בטוח ונקי מהטרדה מינית, ועל המעסיקים חלה החובה לדאוג לכך. על כל ארגון חלה חובה חוקית להגיב לתלונה על הטרדה מינית, והוא עלול להימצא אחראי אם לא עשה כן. על מנת שתתקיים עבירה של הטרדה מינית בעבודה, החוק דורש שתתקיים אפשרות סבירה שהאדם ירגיש מוטרד כתוצאה מההתנהגות של המטריד. הטרדה מינית בעבודה עשויה לכלול: אמירות מיניות, מגע פיזי בלתי הולם, הערות מיניות, מבטים מפשיטים, בקשה או רמיזה לקיום יחסי מין, תשאול חודרני על חייו של עובד, וכו'.
הטרדה מינית בעבודה אינה חייבת להיות אירוע מתמשך או חוזר, ומתקיימת גם כאשר מדובר באירוע חד פעמי. נוסף על היותה של הטרדה מינית עבירה פלילית, היא מהווה גם עוולה אזרחית המזכה בפיצויים. ככל שמדובר בהטרדה מינית שנעשתה במקום העבודה, אזי קורבן העבירה יכול לתבוע הן את המטריד והן את המעביד. החוק מחייב את המעביד לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע התנכלות או הטרדה מינית בעבודה, כמו גם למגר כל תופעה של התבטאויות שאינן הולמות במקום העבודה.
יש לציין שה- חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 מדבר על הצעות מיניות חוזרות ונשנות., אך ככל שמדובר במקומות עבודה אזי אין צורך שההצעות יחזרו על עצמן, וההטרדה מתקיימת החל מההצעה הראשונה וגם כאשר העובד לא הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהצעות האמורות. להלן מקצת מסעיפי החוק למניעת הטרדה מינית, המגדירים מהי הטרדה מינית:
3. (א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלו:
(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין.
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות.
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.
(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:
(א) הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;
(ב) הפרסום נעשה למטרה כשרה;
(ג) יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;
בפסקה זו, "תצלום, סרט או הקלטה" – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם;
(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:
חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה
על כל מעסיק חלה החובה לנקוט בפעולות שונות, וזאת על מנת למנוע ככל שניתן מצבים של הטרדה מינית בעבודה. להלן מפורטות מקצת מהחובות השונות החלות על המעסיק כפי שבאות לידי ביטוי ב- תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998 :
(1) יביא לידיעת כל ממונה ולידיעת כל עובד שלו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות לפי החוק;
(2) יבהיר לכל ממונה ולכל עובד שלו את חובות המעסיק לפי החוק ותקנות אלה;
(3) ידרוש מכל ממונה ומכל עובד שלו להימנע מהטרדה מינית ומהתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה ולנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור.
(ב) מעסיק המעסיק 25 עובדים או פחות יצא ידי חובת הוראות תקנת משנה (א) אם הביא את התקנון לדוגמה לידיעת כל עובד שלו וכל ממונה, בין בדרך של מסירה ובין בדרך הקבועה בתקנה 8(3).
(ג) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים יצא ידי חובת הוראות תקנת משנה (א), אם פעל בהתאם להוראת תקנה 8(3).
(ד) מעסיק יאפשר לעובדיו להשתתף, במשך שעות העבודה, בפעולות הדרכה והסברה שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות שמארגן, בתכיפות סבירה, ארגון עובדים יציג, או ארגון כאמור בסעיף 12(3) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה; תקנת משנה זו לא תחול על מעסיק המארגן פעולות הדרכה והסברה כאמור בעצמו או באמצעות ארגון כאמור.
(ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), מעסיק יעמיד לעיון ממונה וכן לעיון עובדיו, את הוראות החוק ותקנות אלה וכן ימסור להם, על פי בקשה, עותק מהוראות אלה.
4.(א) מעסיק ימנה אדם מטעמו לאחראי, וימנה יותר מאחראי אחד אם יש צורך בכך, כדי לאפשר גישה נוחה לאחראי, בהתחשב במספר מקומות העבודה ובפיזורם הגאוגרפי.
(ב) מעסיק ימנה לאחראי, ככל שניתן, אדם המתאים למילוי תפקידיו של אחראי, מבחינת כישוריו, ניסיונו ומעמדו המקצועיים, מבחינת יחסי האנוש שלו וכן מבחינת בקיאותו בחוק, בתקנות אלה ובהוראות התקנון והסדר המשמעת החלים אצלו.
(ג) ככל שניתן, ימנה מעסיק אישה לאחראית; מינה המעסיק יותר מאחראי אחד, ימנה, ככל שניתן, אישה אחת לפחות מבין כל שני אחראים.
(ד) נבצר מאחראי למלא את תפקידו מכל סיבה שהיא, לרבות מסיבה כאמור בתקנות 5(ב) או 6(ב), ואין אחראי אחר שיכול למלא את מקומו, ימנה לו המעסיק ממלא מקום.
(ה) תפקידיו של אחראי הם:
(1) קבלת תלונות;
(2) קיום בירור לשם מתן המלצות למעסיק בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה;
(3) מתן ייעוץ, מידע והדרכה לעובדים הפונים אליו.
(ו) היה אחראי עובדו של המעסיק, ייכללו תפקידיו כאחראי בתפקידו אצל המעסיק.
(ז) מעסיק יביא לידיעת כל עובד את שם האחראי ואת הפרטים הדרושים לשם פניה אליו; כן יקל המעסיק על הגישה לאחראי וייתן לו את התנאים הדרושים למילוי תפקידו.
(ח) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מעסיק קטן לקבוע את עצמו כאחראי; קבע מעסיק כאמור, יחולו עליו הוראות תקנות אלה לעניין אחראי, בשינויים המחויבים.
5.(א) תלונה תוגש לידי אחראי, על ידי המתלונן בעצמו או על ידי אדם אחר מטעמו, ויכול שתוגש בכתב או בעל פה.
(ב) היה האחראי הנילון עצמו, או שהוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה, תוגש התלונה לאחראי אחר או לממלא מקומו של האחראי שהתמנה לפי תקנה 4(ד), ובהעדרם – למעסיק; הוגשה התלונה למעסיק כאמור, יחולו על המעסיק הוראות תקנה זו ותקנה 6 לעניין אחראי, בשינויים המחויבים.
6.(א) התקבלה תלונה, האחראי –
(1) יידע את המתלונן באשר לדרכי הטיפול בהטרדה מינית או בהתנכלות לפי החוק;
(2) יפעל לבירור התלונה, ולצורך כך, בין היתר, ישמע את המתלונן, את הנילון ועדים, אם ישנם, ויבדוק כל מידע שהגיע אליו בעניין התלונה.
(ב) אחראי לא יטפל בבירור תלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה.
(ג) אחראי כאמור בתקנת משנה (ב) יעביר את הבירור לאחראי אחר או לממלא מקומו שהתמנה לפי תקנה 4(ד) ובהיעדר אחד מאלה – למעסיק; העביר האחראי את הבירור למעסיק כאמור, יחולו הוראות תקנה זו לעניין אחראי על המעסיק בשינויים המחויבים.
(ד) בירור תלונה ייעשה ביעילות ובלא דיחוי.
(ה) בירור תלונה ייעשה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים, ובין היתר, לא יגלה אחראי מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין.
(ו) מעסיק יגן על המתלונן, במהלך בירור התלונה, מפני פגיעה בענייני עבודה כתוצאה מהגשת התלונה או מפני פגיעה אחרת במסגרת יחסי עבודה שיש בה כדי לשבש את בירור התלונה; בין היתר, יפעל המעסיק להרחקת הנילון מהמתלונן, ככל שניתן וככל שנראה לו נכון בנסיבות העניין.
(ז) בתום בירור התלונה יגיש האחראי למעסיק, ללא דיחוי, סיכום בכתב של בירור התלונה בליווי המלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול בה, לרבות לעניין כל אחד מהעניינים המפורטים בתקנה 7(א) ו-(ד).
(ח) היה הנילון עובד של קבלן כוח אדם המועסק בפועל אצל המעסיק, יגיש האחראי את סיכומו לקבלן כוח האדם ולמעסיק.
(ט) נודע למעסיק על מקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, ולא הוגשה תלונה או שהמתלונן חזר בו מתלונתו, יעביר את המקרה לבירור של אחראי; הועבר מקרה כאמור לבירור של אחראי או נודע לאחראי על מקרה כאמור, יקיים האחראי, ככל שניתן, בירור על אודות המקרה לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים, ואם המתלונן חזר בו מתלונתו, יברר גם את סיבת החזרה מהתלונה.
פיצוי על הטרדה מינית
הזכות לקבל פיצוי על הטרדה מינית – נפגעי הטרדה מינית זכאים לתבוע אזרחית הן את המטריד והן את מקום העבודה. סעיף 6.(א) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהן בכפוף להוראות החוק.
גובה ה- פיצוי על הטרדה מינית – סעיף 6.(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לעניין סעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – מדד חודש אוגוסט 2013.
כפי שניתן לראות, בפני אדם שהוטרד מינית קיימת האפשרות לתבוע פיצוי על הטרדה מינית בסך של 120,000 ש"ח וזאת מבלי שיצטרך להוכיח נזק כלשהו. לעיתים וכשמדובר בהטרדה מינית מתמשכת, ניתן לתבוע 120,000 ש"ח בגין כל מעשה הטרדה מינית. ככלל, בית המשפט יחליט האם מדובר באירוע אחד כללי או באירועים שונים, ויפסוק את גובה הפיצוי בהתאם. יש לציין שככל שנגרמו נזקים למוטרד, אזי הוא יכול לתבוע פיצוי גבוה יותר – במצב שכזה יהיה על המוטרד להוכיח את הנזקים בפני בית המשפט.
- התפטרות מהעבודה בעקבות הטרדה מינית – לעיתים קרובות, נפגעי הטרדה מינית בעבודה בוחרים להפסיק את עבודתם אצל המעסיק. הדין קובע שעובד שהתפטר מעבודתו בעקבות הטרדה מינית שחווה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (ככל שעבד לפחות שנה במקום העבודה). עם זאת, לא פעם אנו נתקלים במקרים שבהם מעסיקים פוגעים בזכויות שונות של קרבנות הטרדה מינית שהתפטרו, מסרבים לשלם להם פיצויי פיטורין, וכו'. ככל שהנכם נמצאים בסיטואציה דומה, מומלץ ליצור קשר עם עורך דין דיני עבודה מנוסה שיסייע לכם לקבל את הזכויות המגיעות לכם על פי החוק.
עברתם הטרדה מינית? חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של הטרדה מינית? משרד עורך דין הטרדה מינית | עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן מלווה ומייצג הן נפגעי הטרדה מינית והן חשודים ונאשמים בעבירות של הטרדה מינית. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ללא התחייבות – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ!
