פטור עקב חרטה

פטור עקב חרטה הוא אחד מסייגי האחריות הפלילית בחוק העונשין, המבטא את ההכרה של המחוקק בחשיבות מתן אפשרות לאדם שיצא לדרך עבריינית לעצור ולמנוע את השלמת העבירה. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הפטור הוא עידוד נסיגה עצמית של מבצע העבירה, במקום להעמידו לדין על הניסיון. כך מקדם החוק את התכלית המניעתית של המשפט הפלילי: אם אדם חזר בו מרצונו החופשי לפני שסיים לבצע את העבירה או תרם למניעת התוצאה האסורה, הוא לא יישא באחריות פלילית בגין הניסיון שביצע עד אותה נקודה.

מטרת המחוקק בקביעת הפטור עקב חרטה הייתה, אפוא, לעודד את מי ששקל לבצע עבירה להימנע מביצועה ולתת תמריץ שלילי להשלמת עבירות באמצעות מתן פטור במקרה של חרטה אפקטיבית​. בסופו של דבר, הפטור עקב חרטה משקף איזון בין הצורך להרתיע עבריינים מלבצע עבירות לבין הרצון לתגמל מי שחדל מרצונו מביצוע עבירה ובכך נמנעה הפגיעה בערכים המוגנים בחוק.

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל תחומי המשפט הפלילי. המשרד זמין ללקוחותיו 24/7 בכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

מהו פטור עקב חרטה

פטור עקב חרטה מוגדר בחוק העונשין כסייג לאחריות פלילית החל בנסיבות שבהן אדם ניסה לבצע עבירה אך חדל מיוזמתו מלהשלימה בשל חרטה. סעיף 28 לחוק העונשין מגדיר זאת כך:

28. "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה"​.

במילים אחרות, החוק מעניק פטור מאחריות פלילית על ניסיון לעבור עבירה, אם המעשה נפסק מרצונו החופשי של העבריין ומתוך חרטה כנה, ובתנאי שננקטו צעדים ממשיים למנוע את השלמת העבירה או את התוצאות שנועדו להיגרם ממנה. במקרה שבו מתקיימים תנאי הסייג, העבריין לא יורשע בניסיון לעבור את אותה עבירה ולא יישא בעונש פלילי בגינה. חשוב להדגיש כי פטור עקב חרטה חל רק כאשר העבירה לא הושלמה בפועל – חרטה לאחר השלמת העבירה אינה פוטרת מאחריות (אם כי ייתכן שתילקח בחשבון בגזירת העונש, מחוץ למסגרת סעיף זה).

הפטור עקב חרטה בחוק הישראלי הוכנס במסגרת תיקון 39 לחוק העונשין (תשנ"ד-1994) ומייצג גישה מודרנית יותר במשפט הפלילי הישראלי. גישה זו מכירה בערך השיקום וההרתעה החיובית –  עידוד עבריינים לחזור בהם בזמן אמת ולמנוע את הנזק, במקום להמתין למתן הקלה בעונש לאחר ביצוע העבירה. בהתאם לכך, בית המשפט העליון פירש את דרישת ה"חרטה" באופן רחב: נפסק כי אין צורך להוכיח רגשי חרטה מוסריים עמוקים, אלא די להראות שהנאשם חזר בו מכוונתו הפלילית וחדל מלבצע את העבירה מרצונו​, כלומר, גם אם המניע לנסיגה הוא חשש או התפקחות רגעית ולאו דווקא חרטה מוסרית, העיקר שההפסקה הייתה מרצונו החופשי של העבריין וביוזמתו  .בעניין זה יודגש כי על החרטה להיות מרצונו של מבצע העבירה, ולא כתוצאה מגורמים חיצוניים – לדוגמה: כשמבצע העבירה רואה לפתע ניידת משטרה ומחליט שלא להשלים את העבירה, שאז כאמור, לא יינתן פטור עקב חרטה.

התנאים לקבלת פטור עקב חרטה

החוק מציב תנאים מחמירים לכך שחרטה תשמש בסיס לפטור מאחריות פלילית, ולכן סייג זה מתקיים רק במקרים נדירים יחסית. להלן התנאים העיקריים שבהם צריך העבריין לעמוד כדי לקבל את הפטור עקב חרטה במקרה של ניסיון לעבור עבירה: 

  • שלב ניסיון ולא עבירה מושלמת: הפטור חל רק אם העבירה נמצאת בשלב ניסיון ולא הושלמה בפועל. כלומר, העבריין החל בביצוע מעשה העבירה, אך טרם התקיימו כל יסודותיה והתוצאה הפלילית טרם התרחשה. אם העבירה הושלמה (גם אם לאחר מכן התחרט העבריין), לא ניתן ליהנות מסייג החרטה לגבי אותה עבירה.

  • חדילה מיוזמה אישית ומתוך חרטה: הנאשם חייב להוכיח כי ההפסקה בביצוע העבירה נעשתה "מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה", פירושו של דבר שההחלטה לחדול מביצוע המעשה נבעה מרצונו החופשי של העבריין ומתוך חרטה אמתית, ולא כתוצאה מלחץ חיצוני או גורם כפייה חיצוני. אם הנסיגה מהמעשה התרחשה עקב התערבות גורם אחר (למשל, אזעקה שהרתיעה, הופעת המשטרה, או כישלון טכני בלתי צפוי) – לא יתקיים התנאי של חרטה מרצון עצמי. על הנאשם להראות שהבחירה לעצור הגיעה ממנו, מתוך שינוי לב או הבנה כי המעשה שגוי או בלתי רצוי.

  • הפסקת המעשה או מניעת תוצאותיו: על הנאשם להראות כי הוא חדל מהשלמת המעשה הפלילי או לפחות תרם תרומה של ממש למניעת התוצאה שהייתה אמורה להתקיים אילו  היה משלים את העבירה. קיימות שתי חלופות: (1) העבריין עצר ולא המשיך בביצוע העבירה עד סופה; או (2) אם כבר בוצעו חלק מהפעולות, הוא פעל באופן משמעותי כדי למנוע את התממשות התוצאות הפליליות (למשל, נקט פעולות לתיקון הנזק או להזעיק עזרה כדי למנוע פגיעה שעלולה הייתה להתרחש). במקרה של ניסיון לרצח, למשל, ייתכן שהנאשם לאחר שתקף את הקורבן התחרט, והזעיק אמבולנס או הגיש עזרה שהצילה את חיי הקורבן – פעולה כזו יכולה להיחשב כ"תרומה של ממש" למניעת התוצאה הקטלנית.

  • נטל ההוכחה: מאחר שמדובר בסייג לאחריות פלילית, החוק מטיל על הנאשם את החובה להוכיח את קיומו של הפטור והתקיימות התנאים דלעיל. בפסיקה נקבע כי רמת ההוכחה היא במאזן הסתברויות (הנאשם צריך לשכנע את בית המשפט כי יותר סביר מאשר לא שהחרטה הייתה כנה ויעילה). רק אם בית המשפט משתכנע שהנאשם אכן עצר מרצונו ומתוך חרטה ועמד בכל התנאים – יחול הפטור.

  • אי-תחולת הפטור על עבירות אחרות: חשוב לציין שאפילו אם הפטור עקב חרטה חל לגבי עבירת הניסיון, הוא לא פוטר את הנאשם מאחריות לעבירה אחרת שהוא כבר השלים במהלך ניסיון העבירה. סעיף 28 לחוק מדגיש במפורש כי אין בפטור כדי לגרוע מאחריות פלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבוצעה במעשה. כלומר, אם במסגרת ניסיון העבירה בוצעו עבירות נוספות או נגרם נזק פלילי שאינו תלוי רק בהשלמת העבירה העיקרית – על אותם מעשים ימשיך הנאשם לשאת באחריות. למשל, אדם שניסה לפרוץ לבית והתחרט לפני שגנב דבר-מה, לא יואשם בניסיון גניבה אם יעמוד בתנאי הסייג; אולם אם במהלך הניסיון הוא השחית את דלת הבית (עבירת נזק לרכוש שהושלמה), הוא עדיין יכול לשאת באחריות על הנזק שנגרם.  

פטור עקב חרטה למשדל

משדל הוא מי שגורם לאדם אחר לבצע עבירה על ידי שכנוע, עידוד, הפצרה, דרישה או כל דרך אחרת של הפעלת לחץ.  במילים פשוטות, המשדל הוא המסית או המעודד עבריין אחר לבצע עבירה. חוק העונשין מגדיר בשׂער כי המשדל, אף שאינו מבצע את העבירה העיקרית בעצמו, נחשב כשותף פלילי, וזאת בשל תרומתו להתגבשות ההחלטה הפלילית אצל המבצע העיקרי.

חוק העונשין הישראלי מקנה פטור עקב חרטה גם למשדל, במסגרת סעיף 34(א). ההיגיון הוא שאם המסית מתחרט לפני שהעבירה מומשה ופועל כדי למנוע את ביצועה, ראוי לעודד זאת ולא להעמידו לדין על עצם השידול.

סעיף 34(א) לחוק העונשין קובע כי: "משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת".

לגבי משדל שהתחרט, פירוש הדבר שהוא לא יישא באחריות פלילית על עצם השידול (או ניסיון השידול) אם עמד בתנאים הבאים:

  • מניעת ביצוע העבירה: המשדל נקט פעולות המונעות בפועל את עשיית העבירה או את השלמתה. למשל, אם שכנע אדם אחר לבצע פשע ולאחר מכן התחרט, עליו לעצור את אותו אדם מלממש את התוכנית – בין על ידי שכנוע נגדִי, בין באמצעים פיזיים, או בכל דרך שהביאה לסיכול העבירה. אם המשדל הצליח למנוע מהמבצע העיקרי להתחיל בביצוע העבירה או להשלים אותה, מתקיים תנאי זה.

  • הודעה לרשויות בעוד מועד: לחלופין (או בנוסף), החוק מאפשר למשדל לדווח מבעוד מועד לרשויות על דבר העבירה המתוכננת, במטרה לסכל את ביצועה. הדיווח לרשויות (משטרת ישראל או גוף מוסמך אחר למניעת העבירה) צריך להיעשות בעיתוי מוקדם מספיק כדי לאפשר את מניעת הפשע. החוק דורש בנוסף שהמשדל יעשה כמיטב יכולתו לשם מניעת העבירה "בכל דרך אחרת" – כלומר, מעבר לדיווח, מצופה שיפעל באופן אקטיבי במסגרת יכולותיו למנוע את ביצוע הפשע (למשל, לשתף פעולה עם המשטרה בהפללת המעורבים או במסירת מידע מלא). אם המשדל עמד בדרישה זו – כלומר דיווח ונסוג מכל כוונה לקדם את העבירה, ואף פעל לסיכולה ככל יכולתו – הוא יהיה זכאי לפטור מאחריות פלילית לשידול.

חשוב לציין שגם למשדל, כמו למבצע העיקרי, לא תהיה חסינות מפני עבירות אחרות שביצע. סעיף 34(א) מסייג שקבלת הפטור אינה גורעת מאחריותו של המשדל לעבירה מושלמת אחרת שבוצעה, למשל, אם המשדל סיפק לנשוא השידול כלי נשק או אמצעים בלתי חוקיים טרם חרטתו – ייתכן ויהיה אחראי באופן נפרד על עבירות כגון החזקת נשק בלתי חוקי, גם אם פעל אחר כך למנוע את הפשע העיקרי.

בין משדל לבין מבצע עיקרי קיימים הבדלים בהקשר החרטה: המשדל לרוב לא נמצא בחזית ביצוע העבירה אלא מאחורי הקלעים, ולכן היכולת שלו "לחדול מהמעשה" מתבטאת אחרת. חרטה של משדל מתבטאת בנסיגה מהכוונה הפלילית ובהשבת הגלגל לאחור  – למשל, ליידע את מושא השידול שהוא חוזר בו ומפציר בו שלא לבצע את העבירה, או לערב את הרשויות שימנעו את המעשה. 

התנאים לקבלת פטור אצל משדל הינם קלים יותר בהשוואה למבצע העבירה. ככל שמדובר במשדל, אין דרישה להוכיח כי המשדל התחרט "מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה", אלא שהחוק מתמקד  בתוצאה המעשית  – מניעת הפשע – ובהתנהגות אקטיבית מצד המשדל לשם כך. עם זאת, ברור שהנחה מובלעת היא שהמשדל אכן התחרט ופועל מתוך רצון כן למנוע את העבירה, אך גם אם התמריץ שלו הוא אחר (למשל חשש להיתפס) אך הוא בכל זאת עומד בתנאים ומונע את הפשע, הפטור שלו עדיין יחול.  

פטור עקב חרטה למסייע

מסייע הוא שותף לפשע המבצע פעולת סיוע למבצע העיקרי, לפני העבירה או במהלכה, כדי להקל על ביצועה או לאפשר אותה. סעיף 31 לחוק העונשין מגדיר "מסייע" כמי שעשה, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו, לאבטח אותו או לתרום בדרך אחרת ליצירת התנאים לביצוע העבירה.

דוגמאות למסייעים הן נהג מילוט המסיע את העבריין מזירת הפשע, אדם הנותן לעבריין כלי עבודה לפריצה, משגיח שמתריע בפני העבריין מפני שוטרים מתקרבים, וכדומה. המסייע אינו יוזם את העבירה אלא משתתף בשוליה כדי לתרום להגשמתה.

חוק העונשין מתייחס למסייע ולמשדל באופן דומה מאוד בכל הקשור לפטור עקב חרטה – עד כדי כך ששניהם נכללים יחדיו באותו סעיף (34(א). מסייע שהתחרט על חלקו במעשה ומתאמץ לסכל את ביצוע הפשע, עשוי לקבל פטור מאחריות פלילית על הסיוע. התנאים לכך זהים לאלה של המשדל שהוצגו לעיל:

  • מניעת ביצוע העבירה: המסייע חייב למנוע את ביצוע העבירה או השלמתה בפועל, אם הדבר בידו, או לחלופין ליידע את הרשויות בעוד מועד ולשתף פעולה באופן מלא במטרה למנוע את הפשע,  למשל, אם תפקיד המסייע היה לנטרל מערכת אזעקה לצורך פריצה, חרטה יכולה להתבטא בכך שיחבל בתוכנית – לא ינטרל את האזעקה ואף יפעיל אותה או יתריע בפני הקורבן/המשטרה. אם תפקידו היה לשמור "שלא יתפסו" – חרטה יכולה להתבטא בכך שיזמין בעצמו את המשטרה.

  • הודעה לרשויות מבעוד מועד: כמו אצל המשדל, נדרש שהמסייע יפעל ביוזמתו ומתוך החלטה לחזור בו משיתוף הפעולה הפלילי. הוא יכול, למשל, לעצור פעולות שכבר התחיל (להימנע מלספק כלי שסיכם לספק, לבטל סידורי אבטחה שהכין) ובנוסף להודיע למשטרה על מה שידוע לו כדי שימנעו את העבירה. הדרישה כי יעשה זאת "מבעוד מועד" חשובה – עליו לפעול לפני שהעבירה מושלמת, בזמן שנותר עדיין משהו למנוע.

גם המסייע יהנה מן הפטור רק לגבי האחריות על הסיוע עצמו, כלומר, אם מלבד הסיוע הוא עבר עבירות נפרדות (כגון פריצה למחסן כדי להשיג ציוד עבור הפשע, החזקת אמל"ח בלתי חוקי, וכו'), הפטור לא מכסה עבירות אלה והוא עלול לשאת בהן באחריות רגילה.  הפטור נועד למקרה בו אדם שהיה שותף משני לעבירה נמלך בדעתו ובפועלו סיכל את הפשע – ובכך למעשה נסוג מתרומתו הפלילית. במצב כזה, החוק מוחק את אחריותו למעשה השותפות (סיוע) כהוקרה על מניעת הפשע.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל שלבי ההליך הפלילי. המשרד זמין ללקוחותיו 24/7 בכל רחבי הארץ. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי פלילי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות.