פטור עקב חרטה

משדל הוא מי שגורם לאדם אחר לבצע עבירה על ידי שכנוע, עידוד, הפצרה, דרישה או כל דרך אחרת של הפעלת לחץ.  במילים פשוטות, המשדל הוא המסית או המעודד עבריין אחר לבצע עבירה. חוק העונשין מגדיר בשׂער כי המשדל, אף שאינו מבצע את העבירה העיקרית בעצמו, נחשב כשותף פלילי, וזאת בשל תרומתו להתגבשות ההחלטה הפלילית אצל המבצע העיקרי.

חוק העונשין הישראלי מקנה פטור עקב חרטה גם למשדל, במסגרת סעיף 34(א). ההיגיון הוא שאם המסית מתחרט לפני שהעבירה מומשה ופועל כדי למנוע את ביצועה, ראוי לעודד זאת ולא להעמידו לדין על עצם השידול.

סעיף 34(א) לחוק העונשין קובע כי: "משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לניסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת".

לגבי משדל שהתחרט, פירוש הדבר שהוא לא יישא באחריות פלילית על עצם השידול (או ניסיון השידול) אם עמד בתנאים הבאים:

• מניעת ביצוע העבירה: המשדל נקט פעולות המונעות בפועל את עשיית העבירה או את השלמתה. למשל, אם שכנע אדם אחר לבצע פשע ולאחר מכן התחרט, עליו לעצור את אותו אדם מלממש את התוכנית – בין על ידי שכנוע נגדִי, בין באמצעים פיזיים, או בכל דרך שהביאה לסיכול העבירה. אם המשדל הצליח למנוע מהמבצע העיקרי להתחיל בביצוע העבירה או להשלים אותה, מתקיים תנאי זה.
  
  
• הודעה לרשויות בעוד מועד: לחלופין (או בנוסף), החוק מאפשר למשדל לדווח מבעוד מועד לרשויות על דבר העבירה המתוכננת, במטרה לסכל את ביצועה. הדיווח לרשויות (משטרת ישראל או גוף מוסמך אחר למניעת העבירה) צריך להיעשות בעיתוי מוקדם מספיק כדי לאפשר את מניעת הפשע. החוק דורש בנוסף שהמשדל יעשה כמיטב יכולתו לשם מניעת העבירה "בכל דרך אחרת" – כלומר, מעבר לדיווח, מצופה שיפעל באופן אקטיבי במסגרת יכולותיו למנוע את ביצוע הפשע (למשל, לשתף פעולה עם המשטרה בהפללת המעורבים או במסירת מידע מלא). אם המשדל עמד בדרישה זו – כלומר דיווח ונסוג מכל כוונה לקדם את העבירה, ואף פעל לסיכולה ככל יכולתו – הוא יהיה זכאי לפטור מאחריות פלילית לשידול.

חשוב לציין שגם למשדל, כמו למבצע העיקרי, לא תהיה חסינות מפני עבירות אחרות שביצע. סעיף 34(א) מסייג שקבלת הפטור אינה גורעת מאחריותו של המשדל לעבירה מושלמת אחרת שבוצעה, למשל, אם המשדל סיפק לנשוא השידול כלי נשק או אמצעים בלתי חוקיים טרם חרטתו – ייתכן ויהיה אחראי באופן נפרד על עבירות כגון החזקת נשק בלתי חוקי, גם אם פעל אחר כך למנוע את הפשע העיקרי.

בין משדל לבין מבצע עיקרי קיימים הבדלים בהקשר החרטה: המשדל לרוב לא נמצא בחזית ביצוע העבירה אלא מאחורי הקלעים, ולכן היכולת שלו "לחדול מהמעשה" מתבטאת אחרת. חרטה של משדל מתבטאת בנסיגה מהכוונה הפלילית ובהשבת הגלגל לאחור  – למשל, ליידע את מושא השידול שהוא חוזר בו ומפציר בו שלא לבצע את העבירה, או לערב את הרשויות שימנעו את המעשה. 

התנאים לקבלת פטור אצל משדל הינם קלים יותר בהשוואה למבצע העבירה. ככל שמדובר במשדל, אין דרישה להוכיח כי המשדל התחרט "מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה", אלא שהחוק מתמקד  בתוצאה המעשית  – מניעת הפשע – ובהתנהגות אקטיבית מצד המשדל לשם כך. עם זאת, ברור שהנחה מובלעת היא שהמשדל אכן התחרט ופועל מתוך רצון כן למנוע את העבירה, אך גם אם התמריץ שלו הוא אחר (למשל חשש להיתפס) אך הוא בכל זאת עומד בתנאים ומונע את הפשע, הפטור שלו עדיין יחול.