6. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה: חלוף הזמן מיום ביצוע העבירה הוא שיקול רלוונטי להחלטה שלא לפתוח בחקירה, או שלא להעמיד לדין. ככלל, ככל שקרב מועד התיישנות העבירה, בהתאם לסיווגה, יהא בכך כדי לתמוך ולהצדיק החלטה כאמור.

7. גילו או מצב בריאותו של החשוד: קטינות החשוד, גילו הצעיר או גילו המבוגר, כמו גם מצב בריאותו, עשויים, בנסיבות העניין הכולל, לשמש כשיקול לאי- פתיחה בחקירה או אי-העמדה לדין.

8. עבר פלילי: חוקר או תובע יתנו משקל משמעותי לעברו הפלילי של החשוד – בדגש על עבר פלילי רלוונטי או עבר פלילי מאותו סוג עבירות המיוחסות לחשוד בתיק שבפניהם. עבר פלילי בכלל ועבר פלילי רלוונטי בפרט, יהווה, ככלל, שיקול משמעותי להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין.

9. תיקים שנסגרו בעבר נגד החשוד: חוקר או תובע יתנו משקל לרישומי עבר על סגירת תיק/ים בעילה של "נסיבות העניין בכללותן" / "היעדר עניין לציבור" בגיליון הרישום הפלילי של החשוד. ככל שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככל שמועד סגירתם קרוב יותר, כן יגבר האינטרס להורות על פתיחה בחקירה או על העמדתו של החשוד לדין בתיק שבפניהם. ככלל, לתיקים שנסגרו בעבר בעילה של "חוסר ראיות" לא יינתן משקל.

10. מסוכנות, סיכויי שיקום והשלכות צפויות של ההליך הפלילי: הערכה כי קיים סיכון ממשי לביצוע חוזר של עבירות על-ידי החשוד תהווה שיקול מרכזי להורות על פתיחה בחקירה או על ההעמדה לדין של אותו חשוד. ברם, סיכויי שיקום גבוהים או השלכה צפויה קשה וחריגה של ההליך הפלילי על עתידו של החשוד יהוו שיקול נגדי. לצורך גיבוש הערכת הסיכון לביצוע חוזר של עבירות על-ידי חשוד או לסיכויי שיקומו, יכול תובע לעשות שימוש מושכל, בנסיבות המתאימות בלבד, בתסקיר שירות המבחן שיוזמן על ידו בהתאם לתקנה 4 לתקנות המבחן, תסקיר קצין מבחן, תשס"ז–2006 .פנייה כאמור לשירות המבחן תכלול את תמצית החשדות ותמצית הראיות שנאספו נגד החשוד.

11. מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה: מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה עשויה לעיתים להצביע על דפוסים עברייניים של החשוד, או להיפך – על הפנמה וחרטה כנות שלו ביחס לחשדות שהוטחו בו. ביטויים אלו עשויים לשמש בסיס רלוונטי להחלטה שלא להעמיד לדין בעילת נסיבות העניין בכללותן.

12. הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה: במסגרת שיקוליו אם להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין, ייתן החוקר או התובע את דעתו לשאלה האם נוהל נגד החשוד, או עתיד להתנהל, הליך משפטי חלופי בגין אותו מעשה עבירה לכאורי – כגון הליכים משמעתיים או מנהליים. בנסיבות אלה יינתן משקל גם לחומרת הענישה שהוטלה או שיתכן שתוטל על החשוד במסגרת אותם הליכים משפטיים.

13. מידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה: ככל שהחשוד מביע נכונות לפצות את נפגע העבירה ונסיבות העניין מתאימות לסגירת תיק בהסדר (בהתאם לאמור בסעיף 12א להנחיה זו), עשויה נכונותו לשמש כשיקול התומך בהחלטה שלא להעמיד את החשוד לדין.

14. מידת הפגיעה בנפגע העבירה: ככל שהפגיעה הפיזית, הנפשית, הכלכלית, החברתית וכיו"ב, שנגרמה לנפגע העבירה מביצוע העבירה המיוחסת לחשוד גדולה יותר, או בעלת השלכות ארוכות טווח יותר, כן יגבר האינטרס לפתוח בחקירה נגד אותו חשוד ויגבר האינטרס בהעמדתו לדין.

15. עמדה סלחנית של נפגע העבירה כלפי החשוד או הסדר שהושג בין הצדדים: חוקר או תובע רשאים לראות בחזרה מתלונה, בבקשת מתלונן להימנע מהעמדת החשוד לדין, בעמדה סלחנית של נפגע העבירה או ביישור ההדורים בין המתלונן והחשוד, כשיקולים רלוונטיים לאי-פתיחה בחקירה או להימנעות מהעמדה לדין, ובלבד שנחה דעתם כי עמדת המתלונן/נפגע העבירה ניתנה מרצון חופשי. ואולם, בעבירות מין ואלימות, וכן בעבירות אחרות שנסיבותיהן חמורות, שיקולים מסוג זה לא ישמשו בדרך כלל כשיקול יחיד לאי-פתיחה בחקירה או לאי-העמדה לדין, ובעבירות מין ואלימות בין בני זוג, שיקולים אלה לא ישמשו, בכל מקרה, כשיקול 16 יחיד (בהתאם לסעיף 59א(ב) לחוק).

16. פגיעה באמון המתלונן, נפגע העבירה, או הציבור במערכת אכיפת החוק: במסגרת גיבוש החלטתם שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן", יתנו החוקר או התובע את דעתם למידת הפגיעה שעשויה להיות להחלטתם זו על אמון המתלונן, נפגע העבירה או הציבור במערכת אכיפת החוק.  

17. נזק העלול להיגרם לנפגע העבירה אם יאלץ להעיד במשפט: יכול להילקח בחשבון השיקולים במקרים חריגים, אך זאת בזהירות רבה.

18. מדיניות האכיפה: כאשר העבירה נמצאת בסדר עדיפות גבוה מבחינת מדיניות האכיפה של גורמי האכיפה הנוגעים בעניין, יגבר, ככלל, העניין בפתיחה בחקירה או בהעמדתו לדין של החשוד בביצוע אותו מעשה. לעומת זאת, כאשר העבירה אינה נמצאת בסדר עדיפות גבוה במדיניות האכיפה הרלוונטית, ניתן יהיה, בהינתן שיקולים אחרים המצדיקים זאת, לשקול את האפשרות שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין.

19. אינטרסים חיוניים של המדינה: חוקר או תובע יתנו משקל לאינטרסים ביטחוניים, מדיניים, או ציבוריים אחרים, התומכים באי פתיחה-בחקירה או באי-העמדתו לדין של חשוד. כך, למשל, בנסיבות שבהן פתיחה בחקירה או העמדה לדין עשויות לגרום לנזק מודיעיני או בטחוני, או לפגוע ביחסי החוץ של המדינה וכדומה, או בנסיבות שבהן העמדה לדין תחייב חשיפת מידע רגיש או מסווג. בנסיבות אלה, יינתן משקל לעוצמת האינטרס הציבורי הטמון בשיקולים אלה, בהשוואה לעוצמת האינטרס בפתיחה בחקירה או בהעמדה לדין.

20. שיקולים מוסדיים: במקרים בעלי חומרה נמוכה, שיקולים של משאבים מוגבלים או מחסור בזמן חקירתי, תביעתי או שיפוטי, עשויים לתמוך בקבלת החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין, ובלבד שהסתמכות על שיקול מסוג זה תגובה באישור פרקליט בכיר. בכל מקרה, שיקולים מן הסוג הנזכר לא ישמשו כשיקול יחיד בהחלטה כאמור. יחד עם זאת, יובהר כי שיקול זה עשוי להצדיק אף כשיקול יחיד מחיקת אישומים בעילת נסיבות העניין בכללותן, במסגרת הסדר כולל לאחר הגשת כתב האישום.

21. האם ישנו מענה הולם יותר: במסגרת שיקוליו אם להימנע מהעמדה לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן" יבחן התובע אם קיים הליך משפטי חלופי אפשרי להליך הפלילי, שיש בו כדי לתת מענה הולם או מתאים יותר בנסיבות העניין. 

משרד עורך דין פלילי אופיר מזר מטפל ומגיש בקשות ל- סגירת תיק פלילי | סגירת תיק במשטרה | סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין). התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ללא תשלום וללא התחייבות!