אלימות משטרתית אינה תופעה חדשה. עם זאת, רק בעשורים האחרונים, ועם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנרחב במצלמות ובמדיות החברתיות, מקרים של אלימות משטרתית הפכו לנגישים יותר לציבור.

להן עיקר סוגי עבירות האלימות שנעשות בידי שוטרים:

1. אלימות פיזית: כוללת מכות, בעיטות, שימוש בטייזרים, גז מדמיע, אלות, ירי כדורי גומי או קליעים חיים במקרים קיצוניים.
   
   
2. אלימות מילולית: הטרדות, איומים, קללות, השפלות וגזענות מילולית כלפי אזרחים.
   
   
3. שימוש לרעה בכוח סמכות: מעצרים בלתי חוקיים, חיפוש לא מוצדק, מעקב והטרדה ללא סיבה מוצדקת.
   
   
4. עינויים והתעללות: שימוש בכוח מופרז במהלך חקירות או מעצרים לצורך הפחדה או הפקת הודאות.
   
   

אלימות משטרתית היא תופעה חברתית חמורה המשפיעה על היחסים בין הציבור לרשויות אכיפת החוק. הבנת הגורמים לאלימות זו והמאמצים להפחתתה הם קריטיים לשיפור המצב ולבניית חברה צודקת ושוויונית יותר. השקיפות, האחריות והכשרה מתאימה של השוטרים הם המפתחות להפחתת האלימות המשטרתית ולשיקום האמון של הציבור במערכת האכיפה.

להלן עיקר הגורמים לאלימות משטרתית: 

1. תרבות משטרתית: בחלק מהארגונים המשטרתיים ישנה תרבות פנימית המעודדת שימוש בכוח כמכשיר ראשון ולא כמכשיר אחרון. תרבות זו יכולה לכלול התנהלות המגינה על השוטרים במקום להענישם על התנהגות לא הולמת.
   
   
2. גזענות ואפליה: אפליה גזעית ואתנית מהווה גורם מרכזי באלימות משטרתית, כאשר מיעוטים אתניים וקהילות מוחלשות מוצאים עצמם לעיתים קרובות קורבנות לאלימות בלתי מוצדקת מצד המשטרה.
   
   
3. הכשרה לוקה בחסר: שוטרים שאינם עוברים הכשרה מתאימה בהתמודדות עם מצבי לחץ ומצבים קונפליקטואליים נוטים להשתמש בכוח מופרז במקום באמצעים אחרים לפתרון הבעיה.
   
   
4. חוסר פיקוח: במקרים רבים, מערכת הפיקוח על פעולות השוטרים אינה יעילה, מה שמאפשר לשוטרים להפעיל כוח מופרז מבלי להיענש.