החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

החזקת סמים היא אחת מהעבירות הפליליות הנפוצות במדינת ישראל, אך לא כל החזקת סם נחשבת לעבירה חמורה באותה מידה. המחוקק הישראלי הבחין בין החזקת סם לשימוש עצמי לבין החזקת סם שלא לצריכה עצמית  – הבחנה זו היא קריטית שכן היא משפיעה באופן דרמטי על חומרת העונש, אופי ההליך המשפטי והשלכות נלוות.

מאמר זה יסקור את המסגרת המשפטית הרלוונטית לעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, יבחן את ההבחנה בינה לבין החזקה לצריכה עצמית, ינתח את מרכיבי העבירה, העונשים הצפויים, טענות הגנה אפשריות, וכן יעסוק בהשלכות החברתיות והמשפטיות של ההרשעה.

ככל שהנכם חשודים או נאשמים בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי | עורך דין סמים מנוסה העוסק בתחום.

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל סוגי עבירות הסמים. זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ. 

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

מהי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

עבירות הסמים בישראל מוסדרות במסגרת פקודת הסמים המסוכנים, המסווגת סמים לפי רשימה של חומרים אסורים. החזקה של כל אחד מהם ללא היתר מהווה עבירה פלילית. העבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית נחשבת לעבירה חמורה יותר מעבירת שימוש עצמי.

סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים קובע:

7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברישיון מאת המנהל.

ההבחנה שבין החזקה לצריכה עצמית לבין החזקה שלא לצריכה עצמית:

ההבחנה בין השניים נעשית לפי כמות הסם שנמצאה והנסיבות. אם הכמות עולה על הכמות המוגדרת ככמות לצריכה עצמית בתקנות (לדוגמה, עד 15 גרם של קנאביס), תקום חזקה משפטית שמדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית. אולם חזקה זו ניתנת לסתירה. כלומר, גם אם נמצאה כמות גדולה – יוכל החשוד להוכיח כי ההחזקה היא לצריכתו בלבד.

העונש על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

על מנת לבסס את העבירה, על המדינה להוכיח את שלושת המרכיבים הבאים:

  1. החזקת הסם – פיזית או מדינית (כלומר, שליטה/שליטה משותפת).

  2. מודעות – כי מדובר בסם מסוכן.

  3. היעדר שימוש עצמי – כלומר, החזקה שלא לשם שימוש אישי.

אם יוכח שהסם הוחזק בכמות חריגה, או בתנאים שמעידים על פיצול, שקילה, אריזה או מכירה – ניתן יהיה לטעון כי מדובר בהחזקה שלא לשימוש עצמי, ולעיתים אף לסווג את העבירה כחמורה יותר – כגון סחר בסמים.

הענישה הקבועה בחוק:

עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית נחשבת לעבירה חמורה. בהתאם לסעיף 7(ג) לפקודה, העונש המרבי על עבירה זו הוא עד 20 שנות מאסר, תלוי בסוג הסם ובנסיבות.

בפועל, העונש נגזר על פי שיקול דעת בית המשפט תוך התחשבות בגורמים שונים, כגון:

  • סוג הסם (קנאביס לעומת סמים אחרים קשים כדוגמת: הרואין/קוקאין).
  • כמות הסם.
  • עבר פלילי קודם.
  • שיתוף פעולה עם הרשויות.
  • נסיבות אישיות של הנאשם.

טענות הגנה נפוצות

במקרים של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קיימות מספר טענות הגנה פוטנציאליות:

  1. הכחשה –  הנאשם יטען כי הסם אינו שייך לו.

  2. טענה לצריכה עצמית – אף אם הכמות גבוהה, ינסה הנאשם להוכיח כי היא לשימושו האישי בלבד.

  3. פגם בשרשרת הראיות –  לדוגמה, אם לא נשמרו הממצאים כנדרש.

  4. חיפוש בלתי חוקי  – אם החיפוש בוצע ללא צו כדין או בניגוד לפרוצדורה.

  5. חוסר מודעות  – טענה שהנאשם לא ידע שמדובר בסם או לא היה מודע להימצאותו.

מדיניות האכיפה והגישה השיקומית:

בשנים האחרונות מתפתחת בישראל מגמה של יותר שיקום ופחות ענישה,  בעיקר כלפי משתמשים ולא סוחרים. מערכת המשפט שואפת להבחין בין עבריינים פליליים לבין אנשים המכורים לסמים, ולהפנות את האחרונים לטיפול.

במקרים המתאימים, התביעה תסכים להמיר את כתב האישום לעבירה קלה יותר של החזקת סם לצריכה עצמית, ובהתאם, ניתן יהיה לטעון ביתר קלות לעונש שיקומי קל יחסית, כגון שירות לתועלת הציבור  – זאת בעיקר כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי, וכאשר ניכר רצון לשיקום.

יודגש כי עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית היא אחת העבירות החמורות בתחום הסמים. מדובר בעבירה שמעלה חשש לסחר או הפצה ולכן ההתייחסות אליה היא חמורה. עם זאת, קיימת גמישות מסוימת בגישת האכיפה, כאשר ישנם מנגנונים שיקומיים לנאשמים מתאימים.

על כן, ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום, שכן ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצידו של עורך דין פלילי סמים מנוסה, עשויה להפוך את הקערה על פיה לטובת החשוד או הנאשם, לפי העניין.  

חקירת משטרה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

חקירה פלילית בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית היא הליך מורכב ורציני, שמבוצע לרוב על-ידי יחידות הסמים של המשטרה ולעיתים גם בליווי פרקליטות מחוזית. מדובר בעבירה בעלת פוטנציאל לעונש חמור ולכן מהלך החקירה מנוהל בקפידה, עם דגש על איסוף ראיות שיכולות להצביע על כוונת הפצה או סחר. הבנת שלבי החקירה, זכויות החשוד והתנהלות המשטרה, חשובה מאוד לשם שמירה על ההליך ההוגן ולביסוס קו הגנה משפטי מוצלח בהמשך.

מטרות החקירה:

המטרה המרכזית של חקירת המשטרה היא לבסס את החשד כי מדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית, כלומר:

  • שהסם אינו נועד לשימוש אישי בלבד.
  • שהכמות והנסיבות מצביעות על כוונה לסחר, הפצה או ייצור.
  • שייתכן קשר לעבירות נוספות (לדוג' ארגון פשיעה או הלבנת הון).

המעצר או עיכוב הראשוני:

בדרך כלל החקירה מתחילה במעצר או עיכוב – בין אם מדובר בפשיטה יזומה, חיפוש בבית או רכב, או תפיסה אקראית ברחוב.

חיפוש:

המשטרה נוהגת לבצע חיפוש פיזי או בבית החשוד – לעיתים עם צו בית משפט, ולעיתים מכוח הסכמה או "חשד סביר".

חשוב לדעת:

  • חיפוש ללא צו מחייב הסכמה מפורשת מהחשוד (למעט חריגים בחוק).
  • ניתן לתעד את החיפוש ולבקש נוכחות עדים.
  • כל ממצא חייב להירשם בפרוטוקול חיפוש.

תפיסת ראיות על ידי המשטרה:

  • המשטרה תתפוס את הסם עצמו.
  • המשטרה תתפוס אריזות, מאזניים אלקטרוניים, טלפונים ניידים, מזומן.
  • יתפסו מצלמות אבטחה, רשימות שמיות, התכתבויות – ככל שיש.

חקירה תחת אזהרה:

החשוד נחקר תחת אזהרה, כלומר כל מה שיאמר עלול לשמש נגדו בבית המשפט.

במהלך החקירה יישאל החשוד בין היתר:

  • האם הסם שלו?
  • האם ידע שמדובר בסם מסוכן?
  • למה החזיק את הסם?
  • האם תכנן למכור או לחלק אותו לאחרים?
  • האם יש לו שותפים?

כלים מיוחדים שבידי המשטרה:

א. בדיקות סמים –  שתן, דם או שיער – לבדיקת שימוש עצמי.

ב. בדיקות מעבדה לזיהוי סוג וכמות הסם – מתבצעות במטה הארצי של משטרת ישראל.

ג. חדירה לטלפונים ניידים – בכפוף לצו שופט.

ד. מעקב או איכון טלפוני – לעיתים בטרם המעצר.

ה. שימוש בעדי מדינה או סוכנים סמויים – במיוחד כשמדובר ברשת הפצה או עבירות נלוות.

ו. מעצר ימים – הארכת מעצר לצורך המשך חקירה.

זכויות החשוד בחקירה:

  1. הזכות להיוועץ בעורך דין  – עוד בטרם החקירה. המשטרה מחויבת לאפשר זאת ללא דיחוי.

  2. זכות השתיקה בחקירה  – בעניין זה חשוב להבין את ההשלכות האפשריות (שתיקה יכולה לשמש לחיזוק חומר הראיות).

  3. הזכות לדעת במה אתם בדיוק חשודים – מהם החשדות ועל מה אתם בדיוק נחקרים.

  4. הזכות לקבל תרגום  – במידת הצורך.

אסטרטגיות חקירה של המשטרה:

  • לגרום לחשוד להודות בכוונה לסחר (למשל באמצעות שיחות "ידידותיות").
  • להפגיש את החשוד עם חשודים אחרים בחדרי המתנה מוסתרים (האזנה סמויה).
  • להפעיל לחצים רגשיים ("אמרו שכבר הודית", "זה רק עניין טכני", "תעזור לנו ואנחנו נעזור לך").
  • להציע שיתוף פעולה בתמורה להקלה – יש לזכור שזו סמכות המוקנית רק לתביעה או לפרקליטות. לשוטר אין סמכות להבטיח הקלות בעונש.

תוצאות אפשריות לאחר החקירה:

  • שחרור בתנאים מגבילים – לעיתים עם מעצר בית או ערבות.

  • מעצר לצורך המשך חקירה – אם יש חשד סביר לביצוע העבירה.

  • הגשת כתב אישום  – ככל שישנו סיכוי סביר להרשעה, יוגש כתב אישום.

  • סגירת תיק חקירה –  ככל שאין אשמה או ככל שהראיות אינן מספיקות להעמדה לדין.

כפי שניתן לראות, חקירה בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית היא תהליך רציני שבו החשוד נמצא תחת זכוכית מגדלת. המשטרה תנסה להוכיח כי לא מדובר בשימוש אישי בלבד, אלא בכוונה לעבירה חמורה יותר. דווקא בשלב זה, ייעוץ משפטי פלילי מקצועי, שמירה על זכויות, וחשיבה אסטרטגית – עשויים להטות את הכף לטובת החשוד.

ייעוץ וייצוג משפטי בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

כאשר אדם נחקר או נאשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הוא ניצב בפני אחת העבירות הפליליות החמורות ביותר שבפקודת הסמים המסוכנים. העונשים האפשריים כוללים מאסר, רישום פלילי והשלכות קשות על עתידו האישי, המקצועי והמשפחתי. במקרים כאלו, ייצוג משפטי מקצועי הוא לא מותרות – אלא צורך חיוני. עורך דין פלילי מנוסה עשוי להיות ההבדל בין כתב אישום חמור לבין זיכוי או סיום ההליך ללא הרשעה ובעונש קל יחסית.

תפקידו של עורך דין פלילי בחקירה על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית:

  • הסבר לחשוד על זכויותיו בחקירה.
  • סיוע בהכנה מנטלית ופרקטית לחקירה.
  • מתן הנחיות ברורות לגבי החקירה (ייעוץ לפני חקירה) – ממה להיזהר, מתי לשתוק, וכו'.
  • יצירת קשר עם המשפחה, ועם מפקחים פוטנציאלים שעשויים לשמש כחלופת מעצר.

בדיקת חומר הראיות:

  • עיון בכל המסמכים: דוחות תפיסה, תיעוד החיפוש, דו"ח מז"פ, הקלטות, עדויות.
  • בדיקה אם החיפוש או המעצר בוצעו כחוק.
  • איתור כשלים ראייתיים או פרוצדורליים שניתן לנצל לטובת ההגנה.

הערכת הסיכון המשפטי:

  • האם ניתן להוכיח שהסם נועד לשימוש אישי בלבד?
  • האם המשטרה תנסה לייחס עבירה חמורה יותר – כגון סחר?
  • מהי חומרת הראיות (כמות הסם, התכתבויות, כסף מזומן)?

גיבוש אסטרטגיית הגנה, שיכולה לכלול את אחת או יותר מהטענות הבאות:

1. הכחשה מלאה: הסם לא שלי.

2. טענה לצריכה עצמית: גם אם הכמות חריגה – ניתן להסביר נסיבות מיוחדות.

3. תקיפת חוקיות החיפוש או המעצר: חיפוש ללא צו, חיפוש בניגוד להנחיות.

4. כשלים ראייתיים: שרשרת ראיות שבורה, מז"פ לא עקבי, מדדים בלתי מהימנים.

5. שיתוף פעולה לצורך הקלה: רק כשיש תיאום עם התביעה – למשל הסדר טיעון.

להלן טעויות נפוצות שנעשות בעקבות אי-קבלת ייעוץ משפטי פלילי מקצועי:

  • מתן הודאה חפוזה שמחזקת את עמדת התביעה.
  • שיתוף פעולה מוקדם מדי בלי הבטחה מהתביעה או מהפרקליטות.
  • הסכמה למעצר ממושך ללא צורך.
  • הודאה בכוונה לסחר כשלמעשה הייתה רק החזקה.
  • הימנעות מהעלאת טענות טכניות (חיפוש פסול, מחדלי חקירה).
  • עיכוב בגיוס ראיות הגנה (עדים, תכתובות, מצלמות).

עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית היא עבירה פלילית חמורה שעשויה להוביל לעונשים כבדים, אך גם כאשר הראיות נראות מוצקות, ייצוג משפטי מקצועי עשוי להפוך את הקערה על פיה לטובת החשוד או הנאשם.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. המשרד פועל בזמינות של 24/7 בכל אחבי הארץ. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות!