מסירת ידיעה כוזבת
עבירת מסירת ידיעה כוזבת הינה אחת העבירות הפליליות החמורות והפוגעות באמון הציבורי, במוסדות האכיפה, במערכת המשפט וברשויות המנהליות. מדובר בעבירה שנעשית כאשר אדם מוסר ביודעין מידע כוזב לרשות מוסמכת, ובכך עלול לגרום להטעיה חמורה של גופי החקירה והאכיפה.
דוגמאות נפוצות ביותר למסירת ידיעה כוזבת הינן הגשת תלונות שווא על אדם מסוים, וזאת כנקמה על סכסוך מסוים, פרידה זוגית וכו'. דוגמה נפוצה נוספת היא הגשת תלונת שווא במשטרה על גניבת רכב, וזאת מתוך מטרה לקבל בהמשך את כספי הביטוח.
ככל שהנכם חשודים או נאשמים בביצוע עבירה של מסירת ידיעה כוזבת, מומלץ ליצור קשר ללא דיחוי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום. ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצדו של עורך דין פלילי המתמחה בתחום, עשויה לא פעם להפוך את הקערה על פיה, לטובת החשוד ו/או הנאשם.
משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל תחומי המשפט הפלילי. זמינות 24/7.
העונש על מסירת ידיעה כוזבת
סעיף 243 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כך:
243. המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.
כפי שניתן לראות, חוק העונשין קובע עונשים חמורים על עבירה של מסירת ידיעה כוזבת. ככל שמדובר על מסירת ידיעה כוזבת בעבירת חטא או עוון – לדוגמה: מסירת תלונת שווא על עבירה של תקיפת סתם (שהינה עבירת עוון), או אז העונש הינו עד 3 שנות מאסר. לעומת זאת, ככל שמדובר במסירת ידיעה כוזבת בעבירת פשע – לדוגמה: מסירת ידיעה כוזבת על אונס (שהינה עבירת פשע), או אז העונש יכול להגיע לעד 5 שנות מאסר.
אפשרות לסגור את התיק בהסדר מותנה:
במקרים מסוימים, כאשר לא נגרם נזק חמור, ונמסרה ידיעה כוזבת על עבירת חטא או עוון, ייתכן שהתביעה תבחר להסתפק בהסדר מותנה – זאת ככל שהחשוד עומד בתנאים הנדרשים להסדר מותנה. במצב מעין זה, החשוד עשוי לחתום על הסדר מותנה שיכלול אחד או יותר מהתנאים הבאים: התחייבות להימנע מעבירה בעתיד, שירות לתועלת הציבור, תשלום קנס, פיצוי למתלונן, ועוד.
להרחבה בנושא ראו ערך: "הסדר מותנה".
דוגמאות לעבירה של מסירת ידיעה כוזבת
עבירה של מסירת ידיעה כוזבת עשויה להתבצע במגוון רחב של צורות. להלן מטה מתוארים המקרים הנפוצים של מסירת ידיעה כוזבת:
- תלונת שווא על תקיפה – אדם מגיש תלונה על תקיפה שמעולם לא התרחשה.
- דיווח כוזב על תקיפה מינית – הגשת תלונת שווא מתוך נקמה או רצון לפגוע באדם אחר.
- דיווח שקרי למשטרה על גניבת רכב – הגשת תלונת שווא על גניבת רכב שלא הייתה, וזאת מתוך מטרה לגבות בהמשך את כספי הביטוח.
- הודאת שווא בעבירה – מסירת הודאה כוזבת בעבירה שלא בוצעה, למשל מתוך רצון להגן על אדם אחר.
מסירת ידיעה כוזבת – יסודות העבירה:
כדי שאדם יורשע בעבירה זו, על התביעה להוכיח שהתקיימו מספר יסודות:
- מסירת הודעה – נדרש שהייתה מסירה אקטיבית של מידע, בין בעל-פה ובין בכתב.
- ההודעה נמסרה לרשות מוסמכת – כגון משטרת ישראל, פקח עירוני, רשות חוקרת אחרת.
- ההודעה כוזבת – ההודעה צריכה להיות שקרית באופן מהותי, ולא רק טעות או אי-דיוק שולי.
- יסוד נפשי של ידיעה – האדם שמסר את ההודעה צריך לדעת שהיא אינה אמת, ולמסור אותה מתוך כוונה להטעות
חקירה במשטרה בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת
במקרים רבים, העבירה מתגלה כאשר מתברר לחוקרים כי גרסת המתלונן אינה עקבית, אינה תואמת ממצאים בשטח, או כאשר עדים או מצלמות סותרות את גרסתו. במקרים חמורים יותר, עולה חשד כי ההודעה הכוזבת נמסרה במזיד, מתוך מטרה לפגוע באדם אחר.
להלן שלבי החקירה בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת:
- גביית עדות מהמתלונן – בשלב זה החוקרים מקבלים את התלונה כאמיתית, אך הם מוודאים את פרטיה.
- בדיקת ראיות תומכות – עדים, מצלמות אבטחה, הקלטות, נתונים טכנולוגיים (למשל מיקום GPS).
- חקירת המתלונן באזהרה – אם מתעורר חשד, המתלונן יוזמן לחקירה באזהרה כחשוד במסירת הודעה כוזבת.
- מעצר וחקירה נוספת – לעיתים, משטרת ישראל תבקש לעצור את החשוד כדי למנוע שיבוש חקירה או הימלטות מהדין.
ייעוץ לפני חקירה – במקרים רבים, החשוד כלל לא מבין שהוא עלול להיות מואשם בעבירה חמורה, ולכן פנייה לעורך דין פלילי בשלב מוקדם היא קריטית. עורך דין פלילי מנוסה יוכל בין היתר:
- להסביר לחשוד את זכויותיו.
- להכין את החשוד לחקירה במשטרה.
- להזהיר את החשוד מהשלכות מסירת גרסה לא מדויקת או התחמקות.
להרחבה בנושא של הכנה לחקירה, ראו ערך: "ייעוץ לפני חקירה" ו/או "כללי התנהגות בחקירה".
ייצוג משפטי בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת
להלן בקצרה, התפקידים המרכזיים של עורך הדין הפלילי, בליווי וייצוג של חשודים ו/או נאשמים בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת:
- ליווי בהליך החקירה – עורך הדין הפלילי מלווה את הלקוח בשלבים השונים, מוודא שההליך מתנהל כדין, ובמקרים מסוימים אף פונה בכתב לגורמי החקירה על מנת למנוע צעדים דרסטיים כמו הגשת כתב אישום ו/או מעצר.
- ניהול מו"מ מול התביעה – עורך הדין הפלילי יכול להציג את נסיבות המקרה, עברו הנקי של החשוד, חרטה, או שיקולים נוספים – זאת במטרה לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום או להסכים להסדר מקל.
- ייצוג בבית המשפט – אם וכאשר מוגש כתב אישום, תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לנהל את ההגנה באופן מקצועי, לעיתים תוך הצגת כשלים בראיות, הסתמכות על תקדימים משפטיים או הצגת קו הגנה אחר, כמו העדר כוונה פלילית או טעות בתום לב.
לסיכום, עבירת מסירת ידיעה כוזבת הנה עבירה חמורה שעלולה לגרור ענישה ממשית, פגיעה בשמו הטוב של אדם תמים, ובזבוז משאבים ציבוריים רבים. יחד עם זאת, לא כל טעות או אי-דיוק מהווים עבירה פלילית – יש לבחון כל מקרה לגופו, ובעיקר לבדוק האם התקיימה מחשבה פלילית.
עורך דין פלילי ממלא תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות החשוד, החל משלב הייעוץ הראשוני ועד לייצוג בבית המשפט – ככל שהוגש כתב אישום. ייצוג משפטי מקצועי ונכון עשוי להוביל לביטול ההליך או להמתקת העונש.
לכן, בכל מקרה של חקירה בחשד למסירת ידיעה כוזבת – חשוב ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי מנוסה, שיספק לחשוד ייעוץ משפטי פלילי מקיף ומקצועי, לפני החקירה במשטרה.
משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות ובכל שלבי ההליך הפלילי. בין שירותי המשרד תוכלו למצוא: ייעוץ לפני חקירה, שחרור ממעצר, ייצוג בהליך פלילי, ועוד. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות!
