עורך דין פלילי עבירות איומים

כתב אישום בעבירת איומים מוגש כאשר אדם מאיים לפגוע באדם אחר, ברכושו, בפרנסתו או בחירותו בכוונה להפחיד או להקניט. עבירת האיומים מוסדרת בסעיף 192 לחוק העונשין בישראל, והעונש בגינה עשוי להגיע לעד שלוש שנות מאסר. מטרת החוק היא להגן על תחושת הביטחון של הפרט ולמנוע הפעלת לחץ פסול על ידי שימוש באיומים. היסוד העובדתי בעבירה זו מתמקד בהעברת מסר מאיים, במפורש או במשתמע, אשר עלול לגרום למקבל האיום לפחד או לחשוש מפני התממשותו. האיום יכול להיות מילולי, בכתב, בהתנהגות או באמצעים דיגיטליים. יש לציין  שלא כל אמירה תקיפה נחשבת לאיום פלילי, שכן יש צורך להוכיח כי מדובר באיום ממשי ולא בהבעת דעה, קללה או אמירה רגשית הנאמרת בשעת כעס.

כתב אישום בעבירת איומים מוגש בדרך כלל על ידי התביעה המשטרתית, וזאת לאחר בחינת חומר הראיות והערכת סיכויי ההרשעה. ייתכנו מקרים שבהם יוחלט לסגור את התיק בעילה של נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין או היעדר ראיות מספיקות, אך כאשר התביעה סבורה כי יש די ראיות להוכיח את העבירה, היא תגיש כתב אישום וייפתח הליך פלילי. במהלך המשפט, הנאשם יוכל להעלות טענות הגנה שונות, כגון חוסר מודעות לכך שהיה מדובר באיום, או טענה של הגנה מן הצדק – בכך שאמירות כאלו בעבר לא נחשבו לאיומים ולא הוגשו כתבי אישום בגינן, ועוד.

ככל שבית המשפט קובע כי האיום היה אמיתי וממשי, ייתכן שיוטלו על הנאשם עונשים שונים כדוגמת: מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, של"צ וכו'. עם זאת, במקרים המתאימים ניתן לסגור את התיק בהסדר מותנה. עבירת האיומים נחשבת לחמורה במיוחד כאשר היא מופנית כלפי בני זוג, קטינים או גורמים ציבוריים, ועשויה להיות חמורה עוד יותר אם היא נלווית לעבירות אחרות כמו תקיפה, סחיטה או הטרדה. חשוב להבין כי איום שנעשה במסגרת ויכוח יומיומי עשוי שלא להגיע לכדי עבירה פלילית, אך כאשר האיום הופך לכלי להפעלת לחץ והשגת יתרון בלתי הוגן, מדובר בהתנהגות פלילית אסורה.