שחרור ממעצר ימים
מעצר ימים או בשמו הפורמלי מעצר לצרכי חקירה, הינו מעצר בטרם הגשת כתב אישום. החוק הישראלי מתיר לעצור אדם בשני מצבים: הראשון הוא מעצר בצו של שופט, והשני הוא מעצר של שוטר שלא בצו של שופט.
תנאים למעצר בצו של שופט – צו מעצר על ידי שופט יכול שיינתן כאשר ישנו חשד סביר לביצוע עבירה שאינה חטא, וכשמתקיימת אחת מעילות המעצר הקבועות בחוק, כפי שיפורט בהמשך.
תנאים למעצר של שוטר בלא צו של שופט – לשוטר ישנה סמכות לעצור אדם גם ללא צו של שופט ובלבד שיש לו יסוד סביר לחשד שהאדם עבר עבירה מסוג פשע או עוון, שיש בה בכדי לסכן את ביטחון המדינה או הציבור.
ישנה חשיבות רבה להיות מיוצג בדיוני מעצר על ידי עורך דין מעצרים | עורך דין פלילי מנוסה, שכן עורך דין פלילי מעצרים הבקיא בדיני המעצרים יוכל להעלות את הטענות הנכונות, ובכך יגדיל את הסיכוי ל- שחרור ממעצר. משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל תחומי המשפט הפלילי.
מהו מעצר ימים
מעצר לצורכי חקירה לפני הגשת כתב אישום (לעיתים מכונה "מעצר ימים") הוא מעצר של אדם החשוד בביצוע עבירה, עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום רשמי לבית המשפט. מעצר זה נועד לאפשר לרשויות אכיפת החוק להשלים את החקירה הפלילית כאשר החשוד נתון במשמורת, במקרים שבהם שחרורו עלול לפגוע בחקירה או בסדר הדין התקין. בישראל, סמכות המעצר בטרם כתב אישום ועילותיה נקבעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, הקובע כי שופט לא יורה על מעצר חשוד לפני משפט אלא אם מתקיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה (שאינה חטא) וכן מתקיימת אחת מעילות המעצר המוגדרות בחוק, במילים אחרות, נדרשת הן תשתית ראייתית ראשונית נגד החשוד והן הצדקה משפטית מיוחדת לשלול את חירותו בטרם העמדה לדין.
עילות מעצר לפני הגשת כתב אישום
החוק מפרט מספר עילות מרכזיות שבהתקיימן ניתן לעצור חשוד לפני הגשת כתב אישום:
- מסוכנות של החשוד: קיימת עילה למעצר אם קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד, אם ישוחרר, יהווה סכנה ממשית לביטחונו של אדם, לשלום הציבור או לביטחון המדינה. במצב זה נועד המעצר להגן על החברה והפרטים בה מפני הסיכון שהחשוד יבצע עבירות נוספות או יפגע בעצמו או באחרים. מידת המסוכנות נבחנת בין היתר לפי חומרת העבירה המיוחסת ונסיבותיה, עברו הפלילי של החשוד והתנהגותו.
- חשש משיבוש הליכי חקירה או משפט: עילת מעצר זו מתקיימת כשיש חשד סביר שאם ישוחרר החשוד, הוא עלול לשבש את מהלך החקירה או ההליך המשפטי. חשש לשיבוש כולל אפשרות שהחשוד ינסה להשפיע באופן פסול על עדים, לתאם גרסאות עם מעורבים אחרים, להעלים ראיות או להשמידן, או לפגוע ביכולת להגיע לחקר האמת, בכל דרך אחרת. במקרים כאלה, מטרת המעצר היא להבטיח את תקינות ההליך הפלילי ולמנוע פגיעה בהוגנות המשפט.
- חשש מהימלטות מהדין: אם קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד ינסה להימלט, להתחמק מהחקירה או לא יתייצב להליכי המשפט בהמשך, רשאי בית המשפט להורות על מעצרו כדי להבטיח את התייצבותו להליך הפלילי. לדוגמה, כאשר צפוי לחשוד עונש כבד אם יורשע, או כאשר אין לו שורשים חזקים למקום (כגון מקום מגורים קבוע או משפחה באזור), עולה החשש שהוא יברח מאימת הדין. המעצר במקרה זה נועד למנוע מן החשוד לחמוק מההליך המשפטי.
- הליכי חקירה מיוחדים: יצוין כי בנוסף לעילות הנ"ל, החוק מכיר גם בעילה של "צורכי חקירה מיוחדים" במצב שבו יש צורך לבצע פעולות חקירה שלא ניתן לקיימן אלא כשהחשוד נתון במעצר (למשל, עימות עם עד מסוים, זיהוי במסדר זיהוי, הפעלת מדובבים וכו'). עילה חקירתית זו מוגבלת בזמן – מעצר מכוחה יינתן תחילה לפרק זמן קצר עד 5 ימים, ולהארכה עד 15 יום לכל היותר.
התנאים הנדרשים למעצר ימים
1. בית המשפט המוסמך בהליכי מעצר ימים הוא בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נעברה העבירה, או בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאת היחידה החוקרת. לעיתים תהיה סמכות גם לבית המשפט שבתחום שיפוטו החשוד מוחזק במעצר, ובלבד שלא ניתן לפנות לבית המשפט שהוא בעל הסמכות המקומית המתאימה, בשל נסיבות מיוחדות שיפורטו.
2. ככלל, חשוד שנעצר ולא שוחרר בתחנת המשטרה, יובא בפני שופט בתוך 24 שעות ממועד מעצרו.
3. על מנת ששופט יצווה על הארכת מעצרו של אדם, צריך שיתקיימו התנאים הבאים:
א. חשד סביר לעבירת עוון או פשע.
ב. התקיימות אחת מעילות מעצר בצו שופט (יורחב בסעיף הבא).
ג. היעדר חלופת מעצר.
4. חוק המעצרים מונה מספר עילות מעצר שבגינן יכול השופט להאריך את המעצר, להלן:
א. יש יסוד סביר לחשש ששחרורו של החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה, או להתחמקות מחקירה / הליכי שפיטה.
ב. מתקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, או את ביטחון המדינה.
ג. בית המשפט שוכנע שיש לנקוט בהליכי חקירה מיוחדים שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר (לדוגמה: פעולות דיבוב).
הארכת מעצר ימים
מעצר לפני הגשת כתב אישום הוא מטבעו מוגבל בזמן ומלווה בביקורת שיפוטית צמודה. לאחר המעצר הראשוני (שלרוב מוגבל ל- 24 שעות על ידי קצין משטרה), כל בקשה להארכת מעצר חייבת להידון בפני בית המשפט. השופט הדן בבקשה יבחן אם מתקיימות עדיין עילות המעצר שצוינו לעיל, וכן שקיים "חשד סביר" מבוסס כנגד החשוד. החוק קובע גבולות ברורים: בית משפט רשאי להורות בכל פעם על הארכת מעצר לתקופה של עד 15 יום, וניתן לבקש הארכות חוזרות במידת הצורך, אולם סך כל ימי המעצר בפרשה אחת לא יעלה על 30 יום במצטבר (כולל ימי המעצר הראשוני). במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, בדרך כלל בעבירות חמורות ומורכבות במיוחד, ניתן יהיה להאריך את המעצר מעבר ל- 30 הימים, ובלבד שיינתן לכך אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. בהמשך לאמור יודגש, שלאחר שהחשוד יהיה נתון במעצר כ- 75 ימים, ניתן יהיה להאריך את מעצרו רק באישור בית המשפט העליון.
הליך הדיון בהארכת מעצר מהווה מנגנון של ביקורת שיפוטית על החקירה. החשוד מובא לבית המשפט (במהירות האפשרית ולא יאוחר מ- 24 שעות מרגע מעצרו הראשוני) לדיון בנוכחותו ובנוכחות סנגורו, למעט במקרים יוצאי דופן בהם בית המשפט מתיר דיון בהיעדרו מטעמים מיוחדים. בדיון זה על המדינה להצדיק את הצורך בהמשך המעצר – למשל באמצעות דיווח על התקדמות החקירה ופעולות שנעשו או שטרם בוצעו. בית המשפט מוודא שהחקירה מתבצעת ביעילות ושאין עיכובים בלתי סבירים, ושוקל בכל דיון מחדש האם המשך המעצר עדיין מוצדק או שניתן בשלב זה לשחרר את החשוד בתנאי מגבילים פחות פוגעניים. ביקורת שיפוטית מתקיימת גם בערכאות גבוהות יותר: על החלטת בית משפט השלום להאריך מעצר, רשאי החשוד להגיש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר בוחן את חוקיות והצדקת המעצר מחדש. במקרים מתאימים ניתן לפנות גם לבית המשפט העליון במסגרת ערר נוסף או באמצעות עתירה לבג"ץ, במיוחד אם עולה טענה לפגיעה לא מידתית או בלתי חוקית בזכויות העצור.
איזון בין זכויות החשוד לבין צורכי החקירה במעצר ימים
דיני המעצרים מחייבים איזון עדין בין הצורך להגן על שלום הציבור ולנהל חקירה אפקטיבית, לבין ההגנה על זכויותיו הבסיסיות של החשוד. יש לזכור שהחשוד הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הורשע, ושלילת חירותו בטרם משפט היא צעד חריג בחומרתו. לפיכך החוק דורש לבחון בכל מקרה אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים פחות פוגעניים בחירות החשוד. לפיכך, לפני שבית המשפט יורה על המעצר, עליו לבחון חלופת מעצר פחות פוגענית שעדיין תשיג את מטרות המעצר. חלופת מעצר יכולה להיות, למשל, שחרור בערובה (ערבות כספית והתחייבות להתייצב להמשך ההליך), מעצר בית בתנאים מגבילים, איסור יציאה מהארץ, וכו'. בית המשפט מחויב לשקול חלופות כאלו וליישמן, במידה שהן יכולות לנטרל את המסוכנות, למנוע שיבוש הליכים או להבטיח את התייצבותו של החשוד – זאת מבלי להחזיקו במעצר ממשי. רק אם נמצא שחלופות מתונות יותר אינן מספיקות כדי להגן על האינטרס הציבורי במקרה הנתון, יורה בית המשפט על מעצר מאחורי סורג ובריח, וגם אז בהיקף המצומצם ביותר הנדרש. עקרון המידתיות מנחה את בית המשפט בכל החלטה, כדי לוודא שהפגיעה בזכויות החשוד אינה עולה על הנדרש לצורך אכיפת החוק ולשמירה על תקינות ההליך הפלילי
ייצוג משפטי במעצר ימים
כאמור, מעצר ימים לצרכי חקירה הינו מעצר של חשוד בטרם הגשת כתב אישום. ישנה חשיבות רבה להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מומלץ | עורך דין פלילי מעצרים הבקיא ברזי דיני המעצרים וב- שחרור ממעצר ימים. יש לציין שבהליכי מעצר ימים נוטה בית המשפט לפקח על הארכות המעצר – בית המשפט לא מאריך את המעצר בהתאם לבקשת המשטרה ללא הגבלה, אלא שהוא בודק את התקדמות החקירה ואת מאמציה הכנים של היחידה החוקרת לסיים את החקירה.
עורך דין מעצרים | עורך דין פלילי המייצג חשוד בהליך מעצר ימים, יכול לפעול בכמה מישורים, והכל בהתאם לנסיבות., לדוגמה: במישור אחד יכול עורך הדין לטעון כנגד המסוכנות של החשוד, כמו גם ידאג להמציא חלופת מעצר הולמת שתהיה מקובלת על בית המשפט, במישור אחר יכול עורך הדין לטעון כנגד חוזק הראיות, במישור נוסף יכול עורך הדין לטעון כנגד מחדלי חקירה ו/או קצב התקדמות החקירה, וכו'.
כפי שניתן לראות, הליך מעצר ימים לצרכי חקירה הינו מורכב ומאתגר. ישנה חשיבות רבה לייצוג על ידי עורך דין פלילי מעצרים | עורך דין פלילי מנוסה, שידאג לשמור על זכויות החשוד, שיעלה את הטענות המתאימות, ושישכנע את בית המשפט לשחרר את החשוד.
מחפשים עורך דין פלילי מעצרים? עורך דין פלילי דחוף? עורך דין פלילי מומלץ? עורך דין לצורך שחרור ממעצר ימים? משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי מזר-כבריאן ושות', מלווה ומייצג חשודים ונאשמים בכל סוגי המעצרים – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ.
