עיכוב הליכים הוא כלי משפטי משמעותי בהליך הפלילי, שמאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לעכב את התקדמות המשפט, במקרים מסוימים, מתוך שיקולים שונים. ההחלטה לעכב הליכים נחשבת לחריגה בהשוואה להליכים הפליליים הרגילים, והיא נעשית במצבים שבהם קיים אינטרס ציבורי או אישי המצדיק את הפסקת ההליך המשפטי למרות העבירה שכביכול בוצעה.

מהו עיכוב הליכים – עיכוב הליכים במשפט הפלילי הוא מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה מורה על הפסקת הליך פלילי שמנוהל נגד נאשם. עיכוב זה אינו מחיקה מוחלטת של האישומים, אלא השהיה שלהם, אשר יכולה להתבטל בעתיד, אם יתקיימו התנאים המתאימים לחידוש ההליכים.

מתי ניתן לעכב הליכים – לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי בישראל, עיכוב הליכים אפשרי בעיקר במצבים בהם היועץ המשפטי לממשלה מוצא כי ישנם שיקולים חריגים המונעים את המשך ניהול המשפט, גם אם קיימת תשתית ראייתית להרשעת הנאשם. עיכוב הליכים מתבצע בעיקר במקרים בהם קיים חוסר עניין לציבור בהמשך ניהול ההליך, נזקים לנאשם שאינם מוצדקים לאור נסיבות המקרה, או במצבים בהם חלה בעיה מהותית בהליך המשפטי או החקירתי.

עיכוב הליכים אפשרי גם במקרים של שיקולים מוסריים וחברתיים. לדוגמה, במקרים שבהם הנאשם ביצע עבירה אך סובל ממחלה קשה, מצב אישי מיוחד או כשיש אינטרס להגן על קרבנות העבירה.

דוגמאות לעיכוב הליכים – תיקים פליליים זניחים או בעלי חשיבות נמוכה – במקרים שבהם העבירה המיוחסת לנאשם נחשבת לעבירה קלה יחסית, ואין עניין ציבורי מיוחד בהעמדתו לדין, היועץ המשפטי עשוי להורות על עיכוב הליכים. לדוגמה, מקרים של תקיפות קלות או עבירות רכוש קלות, כאשר ישנן נסיבות מקלות הקשורות במצבו האישי של הנאשם.

מצב בריאותי של הנאשם – עיכוב הליכים יכול להתבצע אם הנאשם סובל ממחלה קשה או בעיות בריאותיות חמורות, במיוחד אם ההליך הפלילי עלול להחמיר את מצבו הרפואי. במקרה זה, ייתכן שיוחלט שההמשך של המשפט יפגע באדם בצורה לא פרופורציונלית ביחס לעבירה שביצע.

 שיקולים פוליטיים או דיפלומטיים – במקרים מסוימים, עיכוב הליכים עשוי להתבצע מטעמים פוליטיים או דיפלומטיים, במיוחד כאשר הנושא כרוך במערכות יחסים בין מדינות או גורמים מדיניים אחרים.