קשירת קשר לביצוע פשע

עבירת קשירת קשר לביצוע פשע הינה אחת מעבירות היסוד בדיני העונשין בישראל, ונחשבת לעבירה חמורה גם כאשר הפשע לא בוצע בפועל. מדובר בעבירה שעניינה בתיאום מוקדם בין שניים או יותר לביצוע עבירה חמורה, ולכן החוק בישראל מתייחס אליה ברצינות רבה. במאמר זה אסקור את יסודות העבירה, את הענישה הקבועה בחוק, את אופן החקירה המשטרתית, ואת תפקידו הקריטי של עורך דין פלילי.

העונש על קשירת קשר לביצוע פשע

עבירת קשירת קשר לביצוע פשע מוגדרת בסעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז–1977 , כמתואר להלן:

499. (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכול לפי העונש הקל יותר.

במילים פשוטות, מדובר בהסכמה בין שני אנשים או יותר לתכנן ביצוע של עבירה פלילית חמורה (שדינה יותר משלוש שנות מאסר – כלומר, "פשע" לפי הגדרת החוק).

דוגמה – אם שני אנשים נפגשים ומתכננים לפרוץ לבנק, גם אם לא ביצעו את הפריצה בפועל, עצם התכנון המשותף וההסכמה לכך מהווים את התקיימותה של עבירת קשירת קשר לביצוע פשע.

יסודות עבירת קשירת קשר לביצוע פשע

כדי להרשיע נאשם בעבירה זו, יש להוכיח שלושה יסודות עיקריים:

1. שניים או יותר משתתפים – לא ניתן "לקשור קשר" לבד. מדובר בעבירה קבוצתית, שבה נדרש שיתוף פעולה בין לפחות שניים.
   
   
2. הסכמה לביצוע פשע – צריכה להיות הבנה משותפת ומפורשת או משתמעת בין הצדדים לבצע פשע. לא די ברעיון או מחשבה – יש צורך בהסכמה בפועל.
   
   
3. כוונה פלילית (יסוד נפשי) – יש להראות שהייתה כוונה לבצע את הפשע, כלומר שהמשתתפים הבינו את משמעות מעשיהם והתכוונו לפעול בהתאם.
   
   

חשוב להדגיש – אין חובה שהפשע יתבצע בפועל. עצם הקשר והתכנון המשותף הם שמגבשים את העבירה. במקרים חמורים, כאשר הקשר מלוּוה בביצוע חלקי של העבירה (כגון הכנות מעשיות), בית המשפט עשוי לראות בכך חומרה נוספת,  ולעיתים אף להרשיע בגין ניסיון לביצוע העבירה. מנגד, במקרים בהם נאשם משתף פעולה עם הרשויות, כגון במסירת מידע על הקשר או שיתוף פעולה עם חקירה, ייתכן שבית המשפט יקל בעונש בהתאם לנסיבות.

חקירה משטרתית בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע

כאשר יש חשד לקשירת קשר לביצוע פשע, משטרת ישראל מפעילה יחידות חקירה ייעודיות, לעיתים אף בשיתוף עם השב"כ או יחידות סמויות, במיוחד כשמדובר בקשר לביצוע עבירות חמורות כמו טרור, רצח או פשיעה מאורגנת.

שלבי החקירה כוללים:

• איסוף ראיות מוקדם: לרוב יבוצע על בסיס מודיעין, האזנות סתר, מעקבים, או הפעלת סוכנים סמויים.
  
  
• חקירה באזהרה: החשוד יוזמן או ייעצר לצורך חקירה, ובמהלכה תיערך לו חקירה תחת אזהרה.
  
  
• עימותים: לעיתים תיערך השוואה או עימות בין הגרסאות של המעורבים.
  
  
• חיפוש ותפיסת ראיות: המשטרה תחפש מסמכים, תכתובות, או תיעוד שיחזקו את ההוכחה לקיום הקשר. במקרים רבים, המשטרה תבחר לפעול לאורך זמן כדי לאסוף ראיות מוצקות, במיוחד בעבירות שקשורות לעבריינות חמורה או מאורגנת.
  
  

כתב אישום פלילי בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע

אם הפרקליטות סבורה שיש ראיות מספקות, יוגש כתב אישום . בכתב האישום יפורטו:

• זהות הנאשמים
• תיאור הקשר שנקשר ביניהם
• סוג העבירה שתוכננה

כתב האישום לא מחייב שהעבירה בוצעה בפועל בפועל, אלא רק שתוכננה באופן ממשי ומודע. יחד עם זאת, ככל שהקשר היה קרוב יותר לביצוע – כך יוחמר היחס של הפרקליטות והבית משפט.