הוצאת צו הגנה

צו הגנה

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, הינו צו המוצא על ידי בית המשפט, ומטרתו היא להורות לאדם מסוים שלא להתקרב או ליצור קשר ישיר או עקיף, עם אדם אחר מבני משפחתו.

צו הגנה הינו צו הדומה לצו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר השוני המרכזי בין שני הצווים הוא, שצו למניעת הטרדה מאיימת מוצא בדרך כלל כנגד אנשים זרים, ואילו צו הגנה מוצא כנגד בני משפחה (כולל בני משפחה מהעבר, דוגמת אקסים וכו'). לעיתים ובמקביל להוצאת הצו, מוגשת גם תלונה במשטרה.

ככל שמישהו מבני המשפחה מטריד אתכם, ומפריע לשלוות חייכם, מומלץ ליצור קשר באופן מיידי עם עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | עורך דין נפגעי עבירה העוסק בתחום, על מנת שיגיש עבורכם בקשה להוצאת צו הגנה, כמו גם ייצג אתכם בדיונים השונים שבבית המשפט.

משרד עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | עורך דין נפגעי עבירה, מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל סוגי העבירות הפליליות, ובכל שלבי ההליך הפלילי, כמו גם מלווה ומייצג נפגעי אלימות במשפחה הזקוקים לצו הגנה, או שהוצא נגדם צו הגנה. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות. 

עורך דין פלילי
עורך דין אופיר מזר

הוצאת צו הגנה

צו הגנה – צו הגנה למניעת אלימות במשפחה זהו בעצם צו הרחקה הניתן דרך בית המשפט, וזאת במצבים בהם יש צורך להבטיח את שלומו של אדם החווה אלימות מצד בן משפחתו – הווי אומר מעין צו הרחקה, אלא שהפעם לא מדובר בצו הרחקה כלפי כל אדם, אלא רק כלפי בן משפחה. 

בדומה לצו למניעת הטרדה מאיימת, גם כאן רשאי בית המשפט לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו, כמו גם להיכנס לדירה שבה בן משפחתו מתגורר, לאסור על אדם לעשות פעולות שיפגעו בבן משפחה אחר, לאסור על אדם לשאת נשק, וכו'. 

בניגוד לבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת שחייבת להיות מוגשת לבית משפט השלום, בקשה לצו הגנה יכולה להיות מוגשת לאחד משלושת בתי המשפט הבאים: בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני.

להלן עיקר הסעיפים הנוגעים להוצאת צו הגנה, כפי שמעוגנים ב- חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 :

1. בחוק זה –

"בית משפט" – בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון;
"בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;
"בן זוג" – לרבות ידוע בציבור;
"בן משפחה" – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
 
(2) מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור;

"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
"קטין" – כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
"רשות ביטחון" – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.

2. (א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):

(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;

(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
 
(ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
 

(ג) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.

(ג1) בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה.
 

(ז) (1) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(2) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע;

(3) ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור העובד הסוציאלי, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין;

(4) נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה.

(ח) ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות סעיף 6 או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין.

(ח1) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לעניין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

(ט) לעניין סעיף זה, "אחראי על קטין" – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו.
 

4. (א) בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד; ניתן צו במעמד צד אחד יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

(ב) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של הצו כאמור בסעיף 5, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור בסעיף 3(3) יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.

(ד) בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.
 

5. (א) תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים; ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת וכן, מנימוקים מיוחדים כאמור, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת. 

משרד עורך דין פלילי | עורכי דין פלילי אופיר מזר ואיתן כבריאן, מלווה ומייצג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בכל שלבי ההליך הפלילי. בין שירותי המשרד תוכלו למצוא בין היתר, שירות של הוצאת צו הגנה, ושירות של הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, באופן מיידי וללא התחייבות.