עורך דין נפגעי עבירה

עורך דין נפגעי עבירה ייצוג נפגעי עבירה בהליך הפלילי הינו תחום ייחודי ומאתגר הדורש סבלנות, רגישות ומקצועיות. כמעט מאחורי כל עבירה פלילית, ניצב או ניצבת נפגעת עבירה הרוצה שימצו את הדין עם העבריין. 

ככלל, ולמעט במקרים בהם מוגשת קובלנה פלילית, הצדדים בהליכים פליליים הינם המאשימה באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות מצד אחד, והנאשם מן הצד השני. הווי אומר שכאשר מתנהל משפט פלילי נגד נאשם כלשהו, אזי המדינה נכנסת בנעלי נפגע העבירה ומנהלת את ההליך בהתאם לאינטרס הציבורי – ולא בהכרח בהתאם לאינטרס של נפגע העבירה. 

ככל שנפגעתם מעבירה פלילית, אזי ישנה חשיבות רבה להיות מיוצגים על ידי עורך דין פלילי | עורך דין נפגעי עבירה מנוסה, שיילחם על מנת לעשות עבורכם צדק ושידאג לאינטרסים שלכם.

משרד עורך דין פלילי | עורך דין נפגעי עבירה אופיר מזר מלווה ומייצג נפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ. 

עורך דין פלילי מומלץ

ייצוג נפגעי עבירה

ייצוג נפגעי עבירה – כפי שנכתב לעיל', וכתוצאה מכך שהמדינה עצמה היא זו המאשימה בהליכים פליליים, נוצר מצב שבו לנפגעי העבירה אין הרבה (אם בכלל) שליטה על ההליך המשפטי הפלילי, ובכך הם בעצם נפגעים פעמיים, לדוגמה: הרבה פעמים נפגעי עבירה מגישים תלונה במשטרה אך זו נסגרת לאחר כמה ימים ללא הליך פלילי. בנוסף, בלא מעט פעמים הפרקליטות או התביעה המשטרתית סוגרות הסדרי טיעון קלים במיוחד לנאשמים בעבירות חמורות. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו רבים מנפגעי העבירה מעדיפים או לשתוק ולא להתלונן על עבירות שונות שבוצעו נגדם, או לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי | עורך דין נפגעי עבירה על מנת שזה ילווה וייצג אותם בשלבים השונים של ההליך, כמו גם ישמור על האינטרסים והזכויות שלהם.

זכויות נפגעי עבירה

בשנת 2001 נחקק בישראל חוק זכויות נפגעי עבירה, שבה להגדיר ולעגן את זכויותיהם השונות של נפגעי עבירה. להלן הסעיפים העיקריים | הזכויות המנויות בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001:

סעיף 1. מטרת החוק – חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

סעיף 3. עקרונות החוק – מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר.

סעיף 6. הגנה על נפגע העבירה – במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה:

(1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;

(2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;

(3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);

(4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.

סעיף 7. הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע העבירה –  (א)  בסעיף זה –

"חומר חקירה" – כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;

"מסירה" – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;

"פרטים אישיים", לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.

(ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסנגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א' שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א', כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שעניינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי העניין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:

(1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;

(2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.

(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה.

(ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסנגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.

 (ו) בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סנגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.

(ז) הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.

(ח) על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.

(ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

סעיף 8. הזכות לקבלת מידע על ההליך הפלילי – (א)  נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.

 (ב) נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.

(ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –

(1) נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השנייה יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;

(2) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לעניין זכותו לפי סעיפים 16 ו-17 כמפורט באותה תוספת.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 9. הזכות לעיון בכתב האישום –  נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)  עיון כאמור בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק – אסור על פי דין;

(2)  סבר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

סעיף 10. הזכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת – נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון, או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לעניין זכותו לפי סעיפים 19 ו-20 כמפורט באותה תוספת.

סעיף 11. הזכות לקבל מידע על שירותי סיוע – נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים.

סעיף 12. ניהול הליכים בזמן סביר – ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

סעיף 13. חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני – (א)  במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות העניין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.

(ב)  חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

סעיף 14. הזכות לנוכחות מלווה בחקירה – נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

סעיף 14א. הזכות של נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקר – (א)  נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה;

(2) החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.

(ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.

(ג) בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) לעניין זה, "עבירת מין" – עבירה בחוק העונשין המנויה בפרט 2 או 5 לתוספת הראשונה ועבירה לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.

סעיף 15. הזכות לנוכחות בדיון בדלתיים סגורות – 15.  (א)  בכפוף להוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בעניין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.

סעיף 16. הזכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים – נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו להחליט בבקשה, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

סעיף 17. הזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק – (א)  נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.

(ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק:

(1) עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" – כהגדרתו בחלק ב' לתוספת ראשונה א';

(2) עבירה לפי סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין.

(ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת ראשונה ב', שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין; בסעיף קטן זה, "גורם מאשר" – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה.

(ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.

(ו) השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה.

סעיף 18. הזכות להצהרת נפגע עבירה – (א)  נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה', סימן ז' לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה' לחוק הנוער.

(ב)  אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי.

(ג)  השרים יקבעו הוראות לעניין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לעניין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה.

סעיף 19. הזכות להביע עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או לפני ועדת שחרורים – (א)  נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות סעיף 10 הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או הוועדה, לפי העניין, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון;

(1)   הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על-תנאי של הנידון לפי סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;

(2)   הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים.

(ב)  בסעיף זה, "ועדת שחרורים" ו"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתן בחוק שחרור על-תנאי ממאסר

סעיף 20. הזכות להביע עמדה לעניין חנינה – נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

סעיף 22. זכאות בני משפחה של נפגע העבירה –  גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:

(1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו;

(2) לילדיו;

(3) להוריו;

(4) לאחיו;

בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

סעיף 22א. נטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה – (א) נוסף על האמור בסעיף 14(א)(1) לחוק החיפוש בגוף, בעל מקצוע רפואי מוסמך ליטול, באמצעות ערכה ייעודית, דגימות לצרכים ראייתיים לחקירת ביצועה של עבירת מין מאדם שיש יסוד להניח כי הוא נפגע עבירת מין, בהסכמת האדם; בסעיף זה –

 "בן משפחה" ו"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – כהגדרתם בסעיף 14ב לחוק החיפוש בגוף;

"בעל מקצוע רפואי" – בעל מקצוע שעבר הכשרה לפי הנחיות המכון הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות והוסמך על ידי המכון ליטול דגימות לצרכים ראייתיים;

"השוואה" ו"שימוש" – כמשמעותם בחוק החיפוש בגוף;

"חוק החיפוש בגוף" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;

"עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי" – עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, שמונה מטעם המוסד הרפואי;

 "ערכה ייעודית" – ערכה ייעודית שמספקת משטרת ישראל לדגימה מגופו של אדם שיש יסוד להניח שהוא נפגע עבירת מין, לצרכים ראייתיים לשם חקירת ביצועה של העבירה.

(ב) לא ייטול בעל מקצוע רפואי דגימות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נפגע העבירה נתן את הסכמתו בכתב לנטילת הדגימה, לאחר שהוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, נמסר לו מידע על מקום שמירת הערכה הייעודית ועל אופן שמירתה והוסבר לו כי באפשרותו לתת גם במועד מאוחר יותר הסכמה להפיק מהערכה הייעודית נתוני זיהוי ולערוך השוואה ושימוש בנתוני הזיהוי של אדם אחר, אם נמצאו בערכה.

(ג) הסכמת נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ב) יכול שתינתן לנטילת הדגימות ושמירתן בלבד, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).

(ד) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לבקשת נפגע העבירה, בעל מקצוע רפואי יבצע בדיקה לזיהוי קיומו של חומר זר ובדיקות קליניות נוספות, לפי הצורך; תוצאות בדיקה כאמור יימסרו לנפגע העבירה;

(2) על נטילת דגימות כאמור בפסקה (1), בדיקתן ומסירת הממצאים לנפגע העבירה יחולו הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

(3) לעניין הסכמתם של קטין ושל אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם שיש חשש לגביו כי הוא אדם כאמור (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), יחולו הוראות סעיף קטן (ח).

(ה) ניטלו דגימות מנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שלא הגיש תלונה במשטרה, יעביר המוסד שבו ניטלו הדגימות את הערכה הייעודית ואת הדגימות למשטרת ישראל, כך שבצידה החיצוני של הערכה לא יתועדו פרטיו האישיים של נפגע העבירה, והערכה והדגימות יישמרו במשטרת ישראל במקום ייעודי לאחסון מוצגים ללא תיעוד כאמור בהתאם לנהלים שתקבע משטרת ישראל; נהלים לעניין העברת הערכה והדגימות ייקבעו בהתייעצות עם משרד הבריאות.

(ו) פרטי הזיהוי של נפגע העבירה המשויכים לערכה הייעודית ולדגימות יישמרו בנפרד, באופן המבטיח את סודיותם ולא ייעשה בהם שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה; אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

(ז) לא ייעשה שימוש בערכה הייעודית, בדגימות שניטלו או בנתוני הזיהוי שהופקו, ללא הסכמתו בכתב של נפגע העבירה; בטרם ייתן את הסכמתו יוסבר לנפגע העבירה כי ההסכמה לשימוש בערכה הייעודית משמעה הסכמה לשימוש בדגימות שניטלו, להפקת נתוני זיהוי מהדגימות ולעריכת השוואה ושימוש כמשמעותם בחוק החיפוש הגוף, בנתוני הזיהוי של אדם אחר אם נמצאו בערכה.

(ח) (1) היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, בכל מקום שבו נדרשת הסכמת נפגע העבירה, יחולו הוראות סעיפים 14ג(א) ו-(ב) לחוק החיפוש בגוף בשינויים המחויבים, ובמקום "שוטר" יבוא "בעל מקצוע רפואי";

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה:

(א) קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;

(ב) קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, ובעל מקצוע רפואי מצא, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין;

(ג) לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;

(ד) לדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, נכון לעשות כן בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות, ולעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – לאחר התייעצות גם עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק;

(ה) לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, דרישה לקבלת הסכמתו של האפוטרופוס תעכב את נטילת הדגימה בשל קושי להשיג את האפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את היכולת ליטול את הדגימה, ובלבד שלדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ כאמור, אין בוויתור על הסכמת האפוטרופוס בנסיבות העניין כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית; הודעה על ביצוע הבדיקה תימסר לאפוטרופסו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר.

(ט) היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, יחולו לעניין הסכמתו לשימוש בערכה, כאמור בסעיף קטן (ז), הוראות סעיף 14ג לחוק החיפוש בגוף.

(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

(יא) ניטלה דגימה כאמור בסעיף קטן (א), היא תישמר לפי הוראות סעיף קטן (ה) לתקופה של 50 שנים, בתנאים מתאימים לשם הפקה DNA, ובתום התקופה האמורה תושמד הערכה הייעודית, ללא צורך בהודעה נוספת לנפגע העבירה, ובלבד שלא נפתחה חקירה.

(יב) (1) ערכה ייעודית שניטלה לפני יום ל' בניסן התשפ"ב (1 במאי 2022) ושמורה במוסד רפואי, תועבר לשמירה במשטרת ישראל, אם נפגע העבירה נתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה סעיפים קטנים (ב), (ג), ו-(ה) עד (יא) בשינויים המחויבים; מידע בנושא זה יפורסם לציבור על ידי משרד הבריאות באופן נגיש, לפני המועד האמור, בשפה העברית ובשפה הערבית וכן בשפות נוספות ככל האפשר;

(2) לא ניתנה הסכמת נפגע העבירה כאמור בפסקה (1), תישמר הערכה במוסד רפואי בתנאים מתאימים לשם הפקת נתוני זיהוי לפי הנחיות משטרת ישראל, לתקופה האמורה בסעיף קטן (יא); עד ליום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) יקבע משרד הבריאות נהלים לעניין פסקה זו.

עורך דין נפגעי עבירה


נפגעתם מעבירה פלילית? מחפשים עורך דין פלילי שיילחם על זכויותיכם? משרד עו"ד פלילי | עורך דין נפגעי עבירה אופיר מזר מלווה ומייצג נפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי – זמינות 24/7 בכל רחבי הארץ.