טעות במצב דברים

סעיף 34 יח לחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע כך:

34יח. (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות הייתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב).

כאמור לעיל', חוק העונשין קובע סייג לאחריות פלילית, וזאת במצב שבו הנאשם פעל מתוך תפיסה שגויה של המציאות העובדתית, ולכן לא היה מודע לכך שהוא מבצע עבירה. במצב מעין זה, בית המשפט יבחן את מעשיו של הנאשם בהתאם למציאות שבה הוא האמין.

כקבוע בחוק ובפרשנות שניתנה לסעיף 34 יח בפסיקות בתי המשפט, על מנת שתתקבל טענה של טעות במצב דברים, על הנאשם לעמוד במספר תנאים מצטברים, כמתואר להלן:

1. על הטעות להיות כנה – כלומר הנאשם באמת ובתמים טעה לגבי המצב העובדתי, כמו גם היה בטוח שהוא לא מבצע שום עבירה.
   
   
2. על הטעות להיות סבירה – הווי אומר טעות בעובדה שאדם סביר בנסיבות העניין היה יכול גם כן לטעות בה.
   
   
3. על הטעות להיבחן באופן סובייקטיבי – בית המשפט יבחן שהנאשם הספציפי אכן טעה לגבי המצב העובדתי.
   
   

מכיוון שמדובר בסייג לאחריות פלילית, או אז האחריות להוכיח את הטענה רובצת על הנאשם ולא על התביעה. עם זאת, הנאשם לא נדרש להוכיח את טענת הטעות מעבר לספק סביר, אלא מספיק שבית המשפט ישתכנע שהטעות הסובייקטיבית של הנאשם, הייתה כנה וסבירה בנסיבות העניין.

 
להלן מספר דוגמאות לטענת טעות במצב דברים:

• במקרה של מגע מיני, הנאשם האמין שהמתלוננת הסכימה, אך היא טענה שלא נתנה הסכמה חופשית. אם בית המשפט מקבל שהנאשם טעה בכנות לגבי קיומה של הסכמה – ייתכן שהטעות תשלול את היסוד הנפשי (מודעות להיעדר הסכמה), ולכן הטענה תעמוד לו כהגנה.
  
  
• אדם תוקף | מנטרל מישהו אחר מתוך אמונה שהוא גנב שפרץ לביתו, אבל התברר שזה שכן שבא לעזור. הטענה היא שהנאשם לא התכוון לתקוף חף מפשע, אלא חשב שהוא מגן על רכושו. אם הטעות הייתה כנה וסבירה, יתכן שלא תהיה לנאשם אחריות פלילית.
  
  
• אדם מקיים יחסים עם צעירה שטוענת בפניו שהיא מעל גיל 18, אך בפועל היא בת 15. בנסיבות מסוימות, אם בית המשפט ישתכנע שהייתה טעות כנה וסבירה – ייתכן שהטענה תתקבל. עם זאת, בתי המשפט נוטים להחמיר במקרים כאלה, וייבחן גם העניין של "עצימת עיניים" מצדו של הנאשם.