מרמה והפרת אמונים

הכלל הוא שככל שזומנתם להגיע לחקירה במשטרה כחשודים, אתם חייבים להגיע! ככל שלא תגיעו, או אז ועל פי רוב, שוטרי סיור יגיעו אליכם הביתה וידרשו מכם להתלוות איתם לחקירה בתחנת המשטרה.   

עורך דין פלילי אינו יכול להיות נוכח יחד עם החשוד בחדר החקירות. עם זאת ובדרך כלל, עורך הדין הפלילי מגיע לתחנת המשטרה על מנת לתת לחשוד ייעוץ לפני חקירה, ולאחר שסיים לספק את הייעוץ, הוא יכול להמתין בחוץ לחשוד, כמו גם יכול לשוחח עם קצין החקירות על מצבו של החשוד. 

כיום, אין מקור סמכות חוקי בישראל שיכול לחייב עד למסור עדות במשטרה. אמנם המשטרה יכולה לעכב עד ראייה כזה או אחר, אך היא לא יכולה להכריח אותו למסור את העדות. בשונה מהמצב במשטרה, עד שזומן לבית המשפט חייב להגיע, וככל שלא יופיע, בית המשפט יוכל להוציא נגדו צו הבאה. בהמשך לאמור יצוין, שלעיתים ובנסיבות מסוימות, אדם שמוזמן למסור עדות במשטרה ומסרב עלול להפוך לחשוד, ואו אז יחולו עליו החובות של חשוד שנחקר באזהרה. 

חקירה באזהרה מתקיימת כאשר ישנו יסוד סביר לחשד שהנחקר ביצע עבירה פלילית כלשהי. האזהרה כולל על פי רוב את הנוסח הזה: "אתה חשוד בביצוע עבירה … אתה לא חייב לומר דבר, אך כל דבר שתאמר עלול לשמש כראיה נגדך בבית משפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה או במהלכה" וכו'. בהמשך לאמור יצוין שכאשר אדם נחקר באזהרה במשטרה, אז נפתח לו תיק פלילי, ונלקחים ממנו טביעות אצבעות, תמונות וכו'. 

ככל שזומנתם לחקירה במשטרה, מומלץ להגיע מוכנים. ישנם מספר כללי התנהגות שאם תאמצו אותם בחקירה, או אז תגדילו את הסיכויים באופן משמעותי לעבור את החקירה בהצלחה. עם זאת, יש לזכור שהכללים עשויים להשתנות ממקרה למקרה, ובהתאם לנסיבות. לעיון בכללי ההתנהגות המומלצים על פי רוב בחקירה, ראו ערך: "כללי התנהגות בחקירה פלילית".  

לאחר חקירת החשוד במשטרה, המשטרה תמשיך לאסוף ראיות ולחקור את התיק, כמו גם תשלים את כל פעולות החקירה הנדרשות. לעיתים, החשוד יוזמן לחקירה נוספת במשטרה שיכולה לכלול עימות עם המתלונן, הטחת ראיות חדשות בחשוד, ועוד. ככלל, המשטרה מוסמכת לסגור בעצמה רק תיקים בעבירות של חטא ועוון, ורק מעילה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. בכל שאר המקרים התיק יועבר לתביעות או לפרקליטות (לפי חומרת העבירה) לצורך קבלת החלטה. כאשר התביעה מקבלת את תיק החקירה לידיה לצורך קבלת החלטה, היא יכולה לעשות את אחד הדברים הבאים: 

1. לשלוח את התיק חזרה ליחידה החוקרת, לצורך השלמת פעולות חקירה.
2. לגנוז את תיק החקירה מאחת העילות הקבועות בחוק.
3. להגיש כתב אישום נגד החשוד.

בהמשך לאמור יצוין, שבעבירות פשע (למעט חריגים בחוק) כאשר התביעה סבורה שיש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום, היא תאפשר לחשוד לקיים "שימוע לפני הגשת כתב אישום", כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. 

במקרים המתאימים, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי שנפתח במשטרה, מבלי שיוגש כתב אישום. בדרך כלל, עורך הדין הפלילי יצטרך לפנות ליחידה החוקרת, כמו גם לפרקליטות או לתביעות (לפי העניין), בבקשה מנומקת לגניזת תיק החקירה. לעיתים תתאפשר לעורך הדין הפלילי (לבקשתו) גם פגישה פרונטלית עם התביעה, שבמהלכה יוכל עורך הדין לשכנע את התביעה מדוע אין מקום להגיש כתב אישום נגד החשוד, ומדוע צריך לגנוז את תיק החקירה מאחת העילות הקבועות בחוק. להרחבה בנושא של סגירת תיק פלילי, ראו ערך: "סגירת תיק פלילי במשטרה". 

הסדר מותנה הוא דרך שבה ניתן לסגור תיק פלילי נגד חשוד, וזאת מבלי להגיש נגדו כתב אישום. על מנת שניתן יהיה לסגור את התיק בהסדר מותנה, על החשוד לעמוד בתנאי סף שונים, לדוגמה: שאין ולא היה לחשוד תיק פלילי פתוח או סגור במהלך 5 השנים האחרונות, שהעבירה נשוא ההסדר אינה עבירת פשע, ועוד. להרחבה בנושא של הסדרים מותנים, ראו ערך: "הסדר מותנה". 

שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא שלב קריטי בהליך הפלילי, שמאפשר לחשוד להשמיע את טענותיו ובכך לנסות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. כאשר התביעה (הפרקליטות או חטיבת התביעות) שוקלת להגיש כתב אישום בעבירות מסוג פשע (שעונשן מעל 3 שנות מאסר), היא מחויבת על פי החוק (למעט במקרים חריגים) להודיע על כך לחשוד, ולתת לו הזדמנות להגיב בתוך 30 יום על החשדות נגדו. במסגרת השימוע, החשוד/עורך הדין הפלילי יעלה את כל טענותיו של החשוד, כמו גם ינסה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום. להרחבה בנושא של שימוע פלילי, ראו ערך: "שימוע לפני הגשת כתב אישום".

כתב אישום הוא מסמך רשמי שמוגש על ידי המדינה (באמצעות הפרקליטות או התביעה המשטרתית) לבית המשפט, ובו מפורטות העבירות הפליליות שהנאשם מואשם בהן, יחד עם העובדות והנסיבות שלכאורה מקיימות את אותן עבירות. כתב אישום הוא בעצם המסמך שפותח הליך פלילי בבית משפט.

על כתב האישום לכלול את הדברים הבאים: פרטי הנאשם (שם, ת"ז, כתובת), העובדות שמקימות את העבירה/ות, סעיפי האישום השונים שמייחסים לנאשם, ורשימת עדי התביעה. בהמשך לאמור יצוין, שכתב האישום אינו אמור לכלול את הראיות שיש ברשות התביעה, להוכחת אשמתו של הנאשם.  

על מנת שיוגש כתב אישום נגד אדם מסוים, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים, להלן:

1. התביעה סבורה שיש עניין ציבורי בניהול ההליך הפלילי. 
2. התביעה סבורה שישנה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר (מה שנקרא "סיכוי סביר להרשעה").  

כן. ניתן לבטל כתב אישום במספר מקרים. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) מונה מספר רב של טענות מקדמיות, שקבלת אחת מהן תביא לביטול או לתיקון של כתב האישום. יש לזכור שבמקרים מסוימים תוכל התביעה להגיש את כתב האישום מחדש, לדוגמה: כאשר מבטלים את כתב האישום בעקבות חוסר סמכות מקומית. מנגד, ישנם מצבים שבהם לא תוכל התביעה להגיש מחדש את כתב האישום, לדוגמה: במקרה שבו יש התיישנות, זיכוי קודם וכו'. 

להלן רשימת הטענות המקדמיות כפי שמופיעות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב): 

1. חוסר סמכות מקומית;  
2. חוסר סמכות עניינית;
3. פגם או פסול בכתב האישום;
4. העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
5. זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
6. משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
7. חסינות;
8. התיישנות;
9. חנינה;
10. הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי; עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית;

להרחבה בנושא של איך מבטלים כתב אישום, ראו ערך: "ביטול כתב אישום".

הסדר טיעון הוא הסכם בין הנאשם לבין התביעה (המדינה) במסגרת הליך פלילי, שבו שני הצדדים מגיעים להסכמה לגבי הודאה באשמה בתמורה לוויתור מסוים מצד המדינה – למשל, הקלה בעונש או שינוי סעיפי האישום. אפשר לחשוב על זה כמו "עסקה" בין הצדדים, שמטרתה לחסוך זמן, משאבים וסיכון של ניהול משפט מלא.

בדרך כלל הסדר טיעון כולל:

• הודאה של הנאשם בעבירה (או חלק ממנה).
• ויתור של התביעה – כמו מחיקת חלק מהאישומים, הקלה בעונש, שינוי סעיף לעבירה פחות חמורה, או התחייבות שלא לבקש מאסר בפועל.

• הסכמה לגבי העונש – לפעמים הצדדים מסכימים מראש על עונש מסוים, ולפעמים יטענו באופן פתוח לעונש (עם או בלי תיקרה). 

יש לזכור שבית המשפט אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון. עם זאת, הנטייה של בתי המשפט היא כן לאשר את הסדרי הטיעון שנחתמים בין נאשמים לתביעה. 

להרחבה בנושא של הסדרי טיעון במשפט הפלילי, ראו ערך: "הסדר טיעון". 

רבים שואלים מתי הוא התזמון הנכון לפנות לעורך דין פלילי, והתשובה היא: כמה שמהר יותר טוב יותר! בין אם אתם חשודים שזומנתם לחקירה, ובין אם אתם נאשמים שהוגש נגדכם כתב אישום, מומלץ ליצור קשר ללא דיחוי עם עורך דין פלילי המתמחה בתחום. ניסיון העבר מלמד שהתערבות מוקדמת מצדו של עורך דין פלילי מנוסה, עשויה לא פעם להפוך את הקערה על פיה לטובת החשוד, ואף להוביל לסגירת תיק החקירה ו/או ביטול כתב האישום, במקרים המתאימים. 

תוכן ספוילר