אישור שפיטה ממח"ש

לא פעם מתגלע עימות בין שוטר לבין אזרח – עימות שאף מגיע לאלימות של ממש ותקיפה הדדית. במצב מעין זה, עלול האזרח למצוא את עצמו חשוד בעבירה של תקיפת שוטר, וזאת גם במצבים שבהם השוטר היה זה שתקף ראשון ללא סיבה מוצדקת.

בהתאם לאמור, כאשר ישנו חשד לאלימות הדדית בין שוטר לאזרח – אלימות שבגינה נחשד האזרח בעבירה של תקיפת שוטר, או אז נדרשת התביעה להשיג "אישור שפיטה" מהמחלקה לחקירות שוטרים, וזאת בטרם תוכל להגיש כתב אישום נגד האזרח החשוד, בגין עבירה של תקיפת שוטר.  

אישור שפיטה זהו בעצם המסמך שבו המחלקה לחקירות שוטרים מאשרת שבחנה את המקרה (את התלונה ההדדית), כמו גם הגיעה למסקנה שיש מקום לאפשר לרשויות התביעה להגיש כתב אישום בגין עבירה של תקיפת שוטר, נגד החשוד.

הנחיית פרקליט המדינה 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר (להלן: "ההנחייה"), קובעת את המדיניות הנוהגת במצבים שבהם ישנה תלונה הדדית (בין אזרח לשוטר) על שימוש בכוח. להלן עיקר הדברים כפי שבאים לידי ביטוי בהנחייה: 

1. הנחיה זו מבקשת להעניק עדיפות לבירור טענת האזרח נגד השוטר קודם להחלטת רשויות התביעה אם להעמיד לדין את האזרח בגין עבירות שלכאורה ביצע נגד השוטר. במטרה לממש עדיפות זו, יש צורך בבירור מעמיק של תלונת האזרח, טרם החלטת מח"ש בבקשת אישור מח"ש להגשת כתב אישום. בירור כאמור נדרש גם מצד רשות התביעה האמונה על העמדתו של האזרח בנסיבות אלה לדין, ואף זאת טרם פנייתה בבקשה לאישור מח"ש להגשת אישום. בחינה מקצועית זו נדרשת, בשינויים המחויבים, מצד כלל הגורמים המעורבים, גם מקום בו אישור מח"ש להגשת האישום מתבקש בהליך מזורז, כמפורט בפרק ג' להנחיה זו.

    

2. בצד זאת יוער כי האיזונים המפורטים בגוף הנחיה זו נועדו למנוע שימוש לרעה בהליכי חקירת מח"ש נגד שוטרים שביצעו תפקידם כחוק, גם אם תוך שימוש בכוח בסמכות. להחלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר שפעל כדין תוך מילוי תפקידו, עשויות להיות משמעויות מידיות מרחיקות לכת, עד כדי סכנה ליצירת "אפקט צינון" על שוטרים, הנדרשים במקרים רבים לעשות שימוש בכוח כדי לבצע את תפקידם. לפיכך, בטרם החלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, נדרשת בחינה מקצועית מוקדמת של התלונה בנסיבותיה.

    

3. הוראות הנחיה זו נועדו גם ליצור תיאום בין רשויות האכיפה במטרה למנוע מצב שבו ביחס לאותו אירוע יתנהלו שני הליכים מקבילים ברשויות אכיפה שונות, באופן שעלול להסתיים בדיבור של הרשויות בשני קולות, ובהמשך אף בהחלטות שיפוטיות סותרות או תקלות אחרות.

    

4. כדי להבטיח בקרה מקצועית חיצונית על טענות בדבר שימוש בכוח שלא כדין ע"י שוטרים, מחויבת המשטרה להעביר לבדיקת מח"ש – שהיא גורם מקצועי חיצוני למשטרה, השייך לפרקליטות המדינה – כל מקרה בו העלה חשוד בחקירת משטרה טענה נגד שוטרים, וזאת על דרך של העברת תיעוד חקירתו של האזרח, בצירוף טופס תלונה ייעודי נלווה, שהעתקו יימסר גם לאזרח ובו יפורטו פרטי תלונתו. כן יימסר לאזרח מכתב מאת מח"ש, המיידעו בדבר הצורך בהתייצבותו במשרדי מח"ש לצורך קידום הטיפול בתלונתו. ככל שהאזרח ייענה להזמנה ובעקבות התייצבותו ייפתח תיק במח"ש ויתנהלו שתי החקירות במקביל, זו של מח"ש וזו המשטרתית, יש לוודא קיומו של תיאום בין החקירות והעברת חומרי החקירה שנאספו בכל אחת מן החקירות, אל החקירה המקבילה.

    

5. מח"ש אמונה על מיון התלונות לפי טיבן: ככלל, כאשר התלונה מגלה חשד סביר לעבירה פלילית שביצע שוטר, תיפתח נגדו חקירה פלילית. מח"ש תימנע, על דרך הכלל, מלפתוח בחקירה, כאשר הטענות מתיישבות עם שימוש חוקי בכוח או עם חריגה קלה משימוש חוקי בכוח, שאינה
   מצדיקה העמדה לדין פלילי. זאת, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס' 1.1 שכותרתה "אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת 'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין'". כן תימנע מח"ש, על דרך הכלל, מלפתוח בחקירה כאשר קיים יסוד ממשי לחשד, כי הטענה נגד השוטר היא מניפולטיבית ובלתי אמינה. זאת כדי למנוע תמריץ שלילי להגשת תלונות סרק נגד שוטרים ושימוש לרעה בהליכי חקירה ומשפט. במקרה שבו נראה שהייתה "חריגה קלה" ממידת השימוש המותר בכוח, תעביר מח"ש הנושא למחלקת משמעת במשטרה, כדי שזו תשקול חקירה/בדיקה משמעתית של הנושא.

    

6. על פני הדברים, האינטרס הציבורי בחקירת חשדות לעבירות פליליות שבוצעו ע"י שוטר מחייב בדיקת טיב התלונה נגד השוטר בטרם קבלת החלטה בנוגע לתלונה המקבילה נגד האזרח. אשר על כן, על דרך הכלל, מקום בו שוקל תובע להגיש כתב אישום נגד אזרח בגין תקיפת שוטר או בגין עבירות דומות, ובמהלך בחינה זו מתברר כי קיימת אינדיקציה בחומר החקירה כי האזרח החשוד בתקיפת השוטר העלה טענה לפיה באותו אירוע ממש בוצע כלפיו שימוש בכוח ע"י שוטר, יוודא התובע כי תלונת האזרח, בצירוף טופס התלונה הייעודי הנלווה, הועברו לעיון מח"ש ויברר מה מצב הטיפול בתלונה. ככלל, התובע ישהה את קבלת ההחלטה בתלונה המקבילה נגד האזרח עד אשר תתקבל החלטה במח"ש ביחס לטענות שהועלו נגד השוטר. מח"ש תעשה מאמץ לקבל החלטה סופית בתיק תוך זמן סביר, וככל הניתן תקבל בו החלטה תוך שישה חודשים לכל היותר, ממועד קבלת החומר המשטרתי.

    

7. בתום הטיפול, מח"ש תדווח על החלטתה לגורמי התביעה הרלוונטיים וכן לתחנת המשטרה ממנה הועבר החומר למח"ש מלכתחילה. חומר הראיות הרלוונטי שנאסף על ידי מח"ש, יועבר לתובע/פרקליט המטפל בתיק שנפתח כנגד האזרח.

    

8. על החלטת מח"ש לסגור תיק ניתן להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב,1982- אך ככלל, הגשת ערר לא תעכב את טיפול התביעה בתיק נגד האזרח.

    

9. כאשר פרקליט/תובע מגיע למסקנה, לאחר בחינת תיק כאמור, כי האינטרס הציבורי מחייב פעולה מיידית של הגשת כתב אישום נגד האזרח ובקשה למעצרו עד תום ההליכים, בגין עבירות שביצע לכאורה כלפי שוטר לאור עוצמת הראיות נגד האזרח, טיבן ואיכותן; חומרת החשדות נגדו; עברו הפלילי; עוצמת מסוכנותו; החשש מפני הימלטותו; שיקולי מדיניות של רשויות האכיפה וכיוצ"ב יפנה הפרקליט/התובע למח"ש בבקשה לקבל אישור בהליך מזורז להעמדתו לדין של האזרח. זאת, באמצעות טופס בקשה לאישור מח"ש להגשת אישום, המצורף כנספח להנחיה זו.

    

10. פניה לאישור בהליך מזורז מחייבת את מח"ש לתעדף את הטיפול בחומר הראיות מושא האירוע, ולקבל החלטה מושכלת בהליך קצר מועד ביחס לטענות האזרח נגד השוטר/ים. לפיכך, הפרקליט/התובע יימנע מלפנות למח"ש בבקשה להליך מזורז מקום בו לא נמצאה הצדקה של ממש לכך, בדמות מקרה מובהק בו קיימת עילת מעצר המצדיקה הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים יחד עם הגשת כתב האישום.