סגירת תיק פלילי

סגירת תיק פלילי במשטרה מחוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין) – המשמעות של סגירת תיק פלילי מעילה זו היא, שבנסיבות העניין הנידון, אין אינטרס ציבורי מספיק להעמדה לדין. בד"כ מדובר על עבירות מינוריות באופן יחסי – מדובר על מצבים שבהם האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין גובר על האינטרס הציבורי שבלהעמיד לדין. 

הנחית פרקליט המדינה 1.1 מתווה את מדיניות גופי החקירה והתביעה בשיקולים השונים לסגירת תיקים פליליים בעילה של חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין), כפי שיתואר להלן:

1. חומרת המעשה ונסיבות ביצועו: ככל שמעשה העבירה או נסיבות ביצועו חמורים יותר, קרי, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה חשוב יותר ומידת הפגיעה בו גדולה יותר, כך יגבר, ככלל, העניין בפתיחה בחקירה, או בהעמדתו לדין של החשוד בביצוע אותו מעשה. בהקשר זה יתנו החוקר או התובע משקל לשאלה האם מדובר במעשה המבטא פגיעה ישירה ומכוונת בערך המוגן בעבירה, או שמא במעשה שפגע בערך האמור אגב מעשה שלא היה מכוון לביצוע העבירה, למשל, תקיפה במכת אגרוף לעומת מגע בגופו של אדם אגב בדיקה רפואית שלא כדין. במקרה הראשון, יגבר, ככלל, האינטרס הציבורי לפתוח בחקירה או להעמיד לדין. 

2. היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה: ככל שהיקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה גדול יותר, כך יגבר האינטרס הציבורי בפתיחה בחקירה או בהעמדת החשוד שגרם לנזק לדין. ואולם החוקר או התובע יבחנו אם ניתן לתת מענה חלופי הולם לשיקול זה בהטלת תשלום פיצוי או חיוב בתיקון הנזק במסגרת ההליך של "סגירת תיק בהסדר" – בהתאם לאמור להלן בסעיף 12א להנחיה זו.

3. שכיחות ההתנהגות העבריינית: חוקר או תובע יתנו דעתם לשכיחות ההתנהגות העבריינית הרלוונטית, להיקפה ולהשפעה שיש לה על תחושת הביטחון של הציבור הרחב. ככל שמדובר במעשה שכיח יותר או בתופעה שיש צורך גובר במיגורה ("מכת מדינה") בשל השפעתה הממשית על תחושת הביטחון של הציבור – כך תפחת ההצדקה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין.
   
   
4. האם מדובר בעבירה מתמשכת: ככל שבמועד קבלת ההחלטה אם לפתוח בחקירה או אם להעמיד לדין נמשך ביצוע העבירה, כגון בעבירות על חוק התכנון והבנייה וכיוצא בזה, עשויה החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין להעניק במשתמע לגיטימציה להמשך ביצוע העבירה. לכן, בנסיבות אלה, יגבר ככלל האינטרס הציבורי לפתוח בחקירה או להעמיד לדין, אלא אם ניתן לתת מענה אכיפתי הולם באמצעות הליך של "סגירת תיק בהסדר".
   
   
5. משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית: ככל שמשך הזמן בו בוצעה העבירה ארוך יותר (כגון בעבירה על חוק התכנון והבנייה שנמשכה זמן רב, או עבירה שנמשכה גם לאחר התראות או הליכים מנהליים שהתנהלו נגד החשוד) כן יגבר האינטרס לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין.
   
   
6. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה: חלוף הזמן מיום ביצוע העבירה הוא שיקול רלוונטי להחלטה שלא לפתוח בחקירה, או שלא להעמיד לדין. ככלל, ככל שקרב מועד התיישנות העבירה, בהתאם לסיווגה, יהא בכך כדי לתמוך ולהצדיק החלטה כאמור.
   
   
7. גילו או מצב בריאותו של החשוד: קטינות החשוד, גילו הצעיר או גילו המבוגר, כמו גם מצב בריאותו, עשויים, בנסיבות העניין הכולל, לשמש כשיקול לאי- פתיחה בחקירה או אי-העמדה לדין.
   
   
8. עבר פלילי: חוקר או תובע יתנו משקל משמעותי לעברו הפלילי של החשוד – בדגש על עבר פלילי רלוונטי או עבר פלילי מאותו סוג עבירות המיוחסות לחשוד בתיק שבפניהם. עבר פלילי בכלל ועבר פלילי רלוונטי בפרט, יהווה, ככלל, שיקול משמעותי להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין.
   
   
9. תיקים שנסגרו בעבר נגד החשוד: חוקר או תובע יתנו משקל לרישומי עבר על סגירת תיק/ים בעילה של "נסיבות העניין בכללותן" / "היעדר עניין לציבור" בגיליון הרישום הפלילי של החשוד. ככל שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככל שמועד סגירתם קרוב יותר, כן יגבר האינטרס להורות על פתיחה בחקירה או על העמדתו של החשוד לדין בתיק שבפניהם. ככלל, לתיקים שנסגרו בעבר בעילה של "חוסר ראיות" לא יינתן משקל.
   
   
10. מסוכנות, סיכויי שיקום והשלכות צפויות של ההליך הפלילי: הערכה כי קיים סיכון ממשי לביצוע חוזר של עבירות על-ידי החשוד תהווה שיקול מרכזי להורות על פתיחה בחקירה או על ההעמדה לדין של אותו חשוד. ברם, סיכויי שיקום גבוהים או השלכה צפויה קשה וחריגה של ההליך הפלילי על עתידו של החשוד יהוו שיקול נגדי. לצורך גיבוש הערכת הסיכון לביצוע חוזר של עבירות על-ידי חשוד או לסיכויי שיקומו, יכול תובע לעשות שימוש מושכל, בנסיבות המתאימות בלבד, בתסקיר שירות המבחן שיוזמן על ידו בהתאם לתקנה 4 לתקנות המבחן, תסקיר קצין מבחן, תשס"ז–2006 .פנייה כאמור לשירות המבחן תכלול את תמצית החשדות ותמצית הראיות שנאספו נגד החשוד.
    
    
11. מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה: מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה עשויה לעיתים להצביע על דפוסים עברייניים של החשוד, או להיפך – על הפנמה וחרטה כנות שלו ביחס לחשדות שהוטחו בו. ביטויים אלו עשויים לשמש בסיס רלוונטי להחלטה שלא להעמיד לדין בעילת נסיבות העניין בכללותן.
    
    
12. הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה: במסגרת שיקוליו אם להורות על פתיחה בחקירה או על העמדה לדין, ייתן החוקר או התובע את דעתו לשאלה האם נוהל נגד החשוד, או עתיד להתנהל, הליך משפטי חלופי בגין אותו מעשה עבירה לכאורי – כגון הליכים משמעתיים או מנהליים. בנסיבות אלה יינתן משקל גם לחומרת הענישה שהוטלה או שיתכן שתוטל על החשוד במסגרת אותם הליכים משפטיים.
    
    
13. מידת נכונות החשוד לפצות את נפגע העבירה: ככל שהחשוד מביע נכונות לפצות את נפגע העבירה ונסיבות העניין מתאימות לסגירת תיק בהסדר (בהתאם לאמור בסעיף 12א להנחיה זו), עשויה נכונותו לשמש כשיקול התומך בהחלטה שלא להעמיד את החשוד לדין.
    
    
14. מידת הפגיעה בנפגע העבירה: ככל שהפגיעה הפיזית, הנפשית, הכלכלית, החברתית וכיו"ב, שנגרמה לנפגע העבירה מביצוע העבירה המיוחסת לחשוד גדולה יותר, או בעלת השלכות ארוכות טווח יותר, כן יגבר האינטרס לפתוח בחקירה נגד אותו חשוד ויגבר האינטרס בהעמדתו לדין.
    
    
15. עמדה סלחנית של נפגע העבירה כלפי החשוד או הסדר שהושג בין הצדדים: חוקר או תובע רשאים לראות בחזרה מתלונה, בבקשת מתלונן להימנע מהעמדת החשוד לדין, בעמדה סלחנית של נפגע העבירה או ביישור ההדורים בין המתלונן והחשוד, כשיקולים רלוונטיים לאי-פתיחה בחקירה או להימנעות מהעמדה לדין, ובלבד שנחה דעתם כי עמדת המתלונן/נפגע העבירה ניתנה מרצון חופשי. ואולם, בעבירות מין ואלימות, וכן בעבירות אחרות שנסיבותיהן חמורות, שיקולים מסוג זה לא ישמשו בדרך כלל כשיקול יחיד לאי-פתיחה בחקירה או לאי-העמדה לדין, ובעבירות מין ואלימות בין בני זוג, שיקולים אלה לא ישמשו, בכל מקרה, כשיקול 16 יחיד (בהתאם לסעיף 59א(ב) לחוק).
    
    
16. פגיעה באמון המתלונן, נפגע העבירה, או הציבור במערכת אכיפת החוק: במסגרת גיבוש החלטתם שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן", יתנו החוקר או התובע את דעתם למידת הפגיעה שעשויה להיות להחלטתם זו על אמון המתלונן, נפגע העבירה או הציבור במערכת אכיפת החוק.
    
    
17. נזק העלול להיגרם לנפגע העבירה אם יאלץ להעיד במשפט: יכול להילקח בחשבון השיקולים במקרים חריגים, אך זאת בזהירות רבה.
    
    
18. מדיניות האכיפה: כאשר העבירה נמצאת בסדר עדיפות גבוה מבחינת מדיניות האכיפה של גורמי האכיפה הנוגעים בעניין, יגבר, ככלל, העניין בפתיחה בחקירה או בהעמדתו לדין של החשוד בביצוע אותו מעשה. לעומת זאת, כאשר העבירה אינה נמצאת בסדר עדיפות גבוה במדיניות האכיפה הרלוונטית, ניתן יהיה, בהינתן שיקולים אחרים המצדיקים זאת, לשקול את האפשרות שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין.
    
    
19. אינטרסים חיוניים של המדינה: חוקר או תובע יתנו משקל לאינטרסים ביטחוניים, מדיניים, או ציבוריים אחרים, התומכים באי פתיחה-בחקירה או באי-העמדתו לדין של חשוד. כך, למשל, בנסיבות שבהן פתיחה בחקירה או העמדה לדין עשויות לגרום לנזק מודיעיני או בטחוני, או לפגוע ביחסי החוץ של המדינה וכדומה, או בנסיבות שבהן העמדה לדין תחייב חשיפת מידע רגיש או מסווג. בנסיבות אלה, יינתן משקל לעוצמת האינטרס הציבורי הטמון בשיקולים אלה, בהשוואה לעוצמת האינטרס בפתיחה בחקירה או בהעמדה לדין.
    
    
20. שיקולים מוסדיים: במקרים בעלי חומרה נמוכה, שיקולים של משאבים מוגבלים או מחסור בזמן חקירתי, תביעתי או שיפוטי, עשויים לתמוך בקבלת החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין, ובלבד שהסתמכות על שיקול מסוג זה תגובה באישור פרקליט בכיר. בכל מקרה, שיקולים מן הסוג הנזכר לא ישמשו כשיקול יחיד בהחלטה כאמור. יחד עם זאת, יובהר כי שיקול זה עשוי להצדיק אף כשיקול יחיד מחיקת אישומים בעילת נסיבות העניין בכללותן, במסגרת הסדר כולל לאחר הגשת כתב האישום.
    
    
21. האם ישנו מענה הולם יותר: במסגרת שיקוליו אם להימנע מהעמדה לדין בעילת "נסיבות העניין בכללותן" יבחן התובע אם קיים הליך משפטי חלופי אפשרי להליך הפלילי, שיש בו כדי לתת מענה הולם או מתאים יותר בנסיבות העניין.